Bikkūrē hā-'ittīm · 1823-01-01 · 1823 - תקפ״ד · p. Seite 233

BW ( 33ג ) WK .ך •Nro ב*ה שווערין יום ד׳ י״ד תמח תקן1יב* לכרנה המשלה ולשלומו אי? קז׳ יקי הוא מפנינים וחלק, שפתותיו נוטפות מור, טעמו לא נמר ד3 מקנציאל ל3 ארי' וקול שחל יולעממטה וממעל! נל יז ממנו לא נעל! הוקס על> ה״ה נ3ול ל3י7י7י וח3יני האלוף התורני סל3ני המופלא וודן> ומהיר 3פי נל מפואר ח״ו אי״א פש״ת נמוה״לל משה נר״ו יאיר נספיר המנהיל י הנה ערוך אלינו מילין, יושר לגו אמיו ולעת שפתו ברוד תללו מראה אופן נתון אופן נמועצותיו י ננ3לות מ7ו3ר 3ו ממגל ארן ומלואה/ פדי מגלים פלפולים עלציס ימינו יסעדנו וענותו הרצינו ללבד אל ל3נו לצלים טונים ונחומיס לנוס מפחד אף אם לצלי השר הגוזל יעמוד. הלא אינם נגזרת השמל איזן וחיקי נהשנל ולעת שאיננו איסול קל וחמוד, ונאק הספיר מודה היתר נעצם השמים לטוהר, אם אמנם מסיה הנושה על פני ואיך אדים ראש נגל אני החנמה ומדע תופש נל מיני דעה ואני נער מזימה אין אתי יודע על מה שפלי ונצזה קלותי ומה אענה נמו פי אמרתי לתול נמנמה הומדה הרצועה ועל כל פשע תנסה האהצה מימים ימימה גדלני כאני ירצה ניני לאוהני ומיולעי• תחילת לצלי פי חנם יוצאות משפתו הגלויות וצחות לשון מלנריו ומה החרדה הגדולה לפי רעתו הרחצה אין נלנל זה נלנול אסור הלי הס אמדו מותר להלין לנצולו עא״נו אס ים ספק עול נו נשמתו וני אין ונו' והא דלא הזנירו נל״יו ז״ל ני לא הצריכו לימים ההם שקבלו נממרות ומרכין ודאיתו נאמת היו פוקדין ג׳ ימיס נמנואר עכ׳יל אנוא 3חיל להתיצ3ה היסול להתמעעה/ הנה מק^י נטוי י״ד ם*' םס״נ שאלה לר״נ איזה דלן ישר ונוי לא גל הארצות שוות יש מקום שיש נלד נמו נא״י קונדין ננוך וננצל קונדין אותו נקרקע ונוח נין עפר על גניו יע״ש ואי נ לפ״ז אי? אנו צרינין לדברי פלישה שזה היה נימיהס לויקא סן ואולי עד היום צא״י נן מ״מ תלמודינו בבלי היא ומתני׳ מצדייתות שמה נשנית ואין פוצה פה להשמיענו חידוש גדול אשר עדסס ערש נדזל לעקור 7נר מן התווה 3שו״ת ומנ״׳ש לחשש פ׳ג ולנל הסחות היס לנעל המפ״ס להגי׳