Bikkūrē hā-'ittīm · 1823-01-01 · 1823 - תקפ״ד · p. Seite 231

SM C *31 ) 4<£ א7ס לומר אך מצאתי און לי 373ד חכמי ישראל ׳ לין לא אאריך ולא אענכ עצמי 3כך כאן ׳ ועכ״פ אינו דכל מוכרח ׳5חיו3 החלטי, אלאהינא דאינא למיחש 7נק3ד איזה מת כחפזון עיון והשגחה ושהות הראוי, כשעה 7חוקא כהחפזס לקכוד מחמת סגה מקריית, אכל כשנהגו עמו כשורה כמתון ונהשגחה הראויה כמנהג הח״ק סמנים הללו ושעת שלום, לאפשרי רחוק ולמיעוטא דמיעוטא לא חיישינן לגמרי כשום 37ד, וסה מצאנו ילינו ורגלינו 33ית המ7דש לפרושים 3תלמו7 הקדוש לרוב מאוד, י עס היותם פורשים מכל ספק המצוי אף לעיתים לחוקות להחמיר נדני התורה ולאפרושי מאיסורא (וזוהי כל תלונות האומות עלינו והכוחדיס 73רכיהם מ3״ע 7ניחא להו כהפקדא) אף כי 373ר חמור כזה, אך בלי ספק יש חילוק 3ין המצוי קצת לבלתי מצוי כלל רק 7רך פלא ני גס הוא לנמנע יחש3 ואין חוששין לו ונמו שהלחנתי הדבור כזה כספל האגרת ־ ומ״ש מעלתו מהסכמת נעלי הרפואה, חלילה לנו לשום ל3 אליהם כנוגע לדני התורה כהחלט, ני או ח״ו יסודה ירופפו ועמוליה יתפלצון ולצורך זה יסדתי חכור הנקוות הנקרא ספר ואגדת לאמתה של תודה* ומה שחש3 מעלתו שעלה כידו סמך וראיה לדברי כני א7ס אשר חכמת מה להם, ממשנה פ׳יי דנדה שא״א לעמוד על הכירודיכין מיתה לעילוף עד שיממן הנשר, לא דק מעלתו כפשט הגמרא שם כגזרה דשמא יתעלף קסכר חששא זו דעילוף קאי על הזג המת דחיישינן דשמא לא מית ליה ולא נפק מידי ספק חי עד שימוק הכשר, ולא היא לא נן כני אלא הגי פירושא דחייפי לכנן שמא יתעלף הזב החי הכדיא ופן נחשכהו מת כפתע פתאוס כעודנו חי ( עילוף מלתא דשניחא נם ככדיאיס כפדכוות העלולים'מזילה) ונלך ונעשה טהרות ע״יג מסמא שלו,' והוא׳ חי ומטמא ע״ג אכן מסמא ויש סה מנשול ערן של תורה, לפינו גזרו מחמתו' צם על הזכ המת המוחלט וודאיס שיטמא מנל מקום גס הוא עד שימוק הכשר אע״פ שהמת הגמור ודאי אין כו עוד טומאת אכן מסמא עשו זאת לגדל ולסייג נדי להרחיקו מן העכלה כיחול כטהרות עשו מעלה והדחקה יתילה נמ״ש כיומא שקשה 'להם.טומאת קדשיס יותדמש״דדוק כפיילש״י כגמ׳ידנדה ותכין שכך הוא', נס מוצלח כלי ספק שהד אמרו כספרי ( ומוכא כס׳ הד״מ) שדכר טומאה יזו של!כ מת מד״ס היא ( וא׳נ חין שורפין עליה ת״וק) ואס היה מחשש עיליף גס כמת גמול (נהכנת מעלתו) אז לא היחה טומאתו מגזרת ד״ס כלכד אלא משום ספק אסור של תורה שאסור הוא מן התורה לפ״ל דנים וגלוליס ( עיין קו״כ סל״ג) פן יפגע ^עצמו' של איסור ונה״ג פשיטא ׳ דשודפין י ־ ״• I