Bikkūrē hā-'ittīm · 1823-01-01 · 1823 - תקפ״ד · p. Seite 230

30 ) ♦<Eג C לנטות #לכליהם כמלא נימא הפורש מהם כפורש מחייו , מעתה איני מקק כנן כאן, לק להשיג לטענות מעלתו אני צריך ולהתיר קשר הספיקות -שנולדו לו כענין זה* ראשון תחלה נאמר גכתכו כזה לשונו "לא ילעתי "אין מצאנו ידינו ורגלינו מדוע סרנו ממנהג אבותינו הקדושים, הס " קכרו מתיהם גנונין ומערה והיו פוקדים אותם ג' ימים כלאי' כמ״ש "וממעשה שהוכא נראה ומונח שאין סימן מוחלט למיתה כ״א אתל נ״י“, לזה אני אומר חלילה חולין הוא להרהר אחר מנהג אכותינו הנפוצים כארכע ( עם כל חלופי מנהגיהם כדגדיס שאין כהס קסידא נל כך) כזאת הושוו אשכנזים ספידים מזרחים ומערכים, לא נודע ולא נשמע ככל העולם כמקומות אשל נפוצו שמה אחינו כני כרית שינהגו מנהג אחר עם קכורת מתיהם ממה שנוהגים אנסנו כארצות האלה * ושלא לעכור על דין המפולש כמשנה׳ ואם לפנים כישראל גהיותם יושגים על אדמתם לנטח, היו קוכרין ננונין, אן עתה נשתקע מנהג'זה גס כאדן הקדושה נפי הנודע (ואם כימים ראשונים כהיות הארן כילינו נקל היה לעשוחו נלכיי אהו' לקגור כנונין׳ שהיה להם אחוזת קגר מרווח, ולפי שהיא אדן הדיס וסלעים ומתוקנת ונאה כעד מערות), מה שאין כן עכשיו מה גם כארצות העמקים האלה וכקושי ימצא להם המקום המוכרח כשפילה ונכקעה ( ועיי' טי״ל סי' .שס״כ לשין הגאון דנ״ט והוא אמנם קשה להולמו וכחכודי מו״ק כארתיו נס״ד) אין שיהא W וחלילה להעלות עפ״ד שוס הרהור ספק שיטעו כנן כל כני הגולה מסיף העולם עד סופו, והנח לישראל אם אינם נכיאיס גני נניאיס הס, והוכטחו שלא תשנה תורה מפיהם ומפי זרעם לעולם, אף ני דגר מסוים כזה שיש נו משוס משש פקוח נפש לפ׳יד מעלתו הס מלהזכיר שלא שת לדיר זה שוס אחד מגדולי הדורות רועי הצאן קדשים, עד עתה, שנתעורר הענין ע״י האורות ומכקשים עלילה לנהוג מנהגם שנצטוינו להנדל מהם ומחוקותיהם (ונימוד ענין הל! שנפשן וכא להם מנהג אנותיהם כידיהם דורשי אל המתים אף אס אלה היום אולי שנחו הסנה והטעם כהמתגת קנולת מתיהם ושדות הטומאה אצלם כנתיהם מדת ימים שמונה או יותר) לא כאלה חלק יעק3, אנ\ אין לנו אלא לנוי בקדושים האלהיים יזנמי המשנה ז׳ל שהורישונו מסורת התורה למשה הסיני, כה אנו חיים היום נצלה נחיה כגרים ועליה אנו מתים ומוסרים נפשותינו כל נסיר ימין ושמאל כמצווה עלינו ופ״ש נמ״ש פוקדים על המתים ומעשה ר3 כני עמדתי נס על זאת כתשונתי הנ׳יל לנני שוועדין הארוכה משם ידאה שלא פעלם לנר זה ממני« ויותר מזה הנאתי שמה« נדי.שלא יתפאר עלי