Bikkūrē hā-'ittīm
- Journal
- Bikkūrē hā-'ittīm
- Volume
- 1823 - תקפ״ד
- Date
- 1823-01-01
- Page
- Seite 218 (sequence 219)
- Language
- Hebrew, German
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 61% known words query
- IRI
…/4782723-4783413--0909-4783633- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
SH ( 118 ) 4C לראזירם לפני העם למען ילאו ני נבול יעשו לו במותו" וזה יעודד התשוקה לנגד תלמידים חנמיס וליזנבס ולהלהיב עוז בנפש העם לעסוק בתולה ולהיטיב מדותיו• אן ימצא לפעמים מות אדם גדול, אשל ישקיע עצב בלב העם מבלי פאן המנחם ‘ והיה אבל נלס נאבל ימיד ־ וזה במות אדם גדול אשל המיז תודה בישראל, ואשל פעל מישדיס בעם׳ הולהלהם הדרן ילנונה, והיה מנגד את הגליות, בצע הסן• לא לקת, ונלמלאנתו לשם'שמיס׳ והשתעשע עסנל איש נקטן נגלול מבלי דוממות הלב וגאוה׳ בלבלי מוסל וחנמה בקטן לפי קטנו ובגדול לפי גדלו. עליו יתאונן נלאיש נעל שליפת בית אלהינו אשל צוד נשלנת באפל, ולא מצאנו נחם עליה• עליו יחגלו שק יספדו וילילו נל עם אבל יחיד יעשה לו׳ אגל׳ נל זה בלא השאיל אאליו איש נמותו ׳ או בן או תלמיד אבל נהשאיד אמליו בן או תלמיד נמותו או עתיד להיות נפיהו תהי זאת תנמומותס* היוצא מדברנו שהאיל יהי חצוניי. ופנימי, נמו שמצינו לנל המצות חובת האבלים וחובת הלבבות שזה חצוני להעיר על הפנימי נן הוא באבל הזה ׳ החצוני הוא ההספד והבכי הנעשה ברבים משוס כהודי של מת ותפארת מעשיו ומהס הגיהוץ והתספורת דגלים המנוולים את תאר האדם וממילים עצב לו וללואיו, והאבל הפנימי הוא מרת נפש ויגון הנמסר אל הלב נסי גודל האבדה ומדת נפש האובד ו6/׳נ יתנאדו לנו דגלי הנמוב ומאמי חז״ל באר היטב: אל תבנו למת ואל תנודו לו ׳ הגני והמספד אל יהי לסת, ני המת שב למנוחתו גהסיר מאתו את החומר, והמות הוא לטוב לו, שהוא למנוחה נלגריבר אביך אך בנו בכת להולך• ידמה בעינינס מיתת האיש הזה כהולך למדינה אסרת > ואס לו לא יגרע לבד, ני אם יחלין» לע בטוב וישכון נמנומה נמנה, אנחנו החיים לאנחה נדבלי הספדן. והטעם כי לא ישוב עוד וראה את ארץ מולדתו לצה לומד לא ישוב לנקד בין טוב לרע, ולהנהיג את עדתו נמקדס• והיתה זאת רעה לנס ולא לו׳ ועל זה ♦נונו ונדי חזיל: אל תכנו למת למה לצה לומד הבניה נדנים וזה האבל המצוני שהוא משום ננולו של מת, אל תכנו יותר מדאי ל ל יותל מהראות שלמודו נעשה זאת ואל תנודו לו יותר מדאי׳ למען י7ע כל הדואהאת נלולתהמת היקר הזה, הא ניצר ג׳ ימים לבכי׳ וי' להספד וזה לספוד על אנדתנם והוא להזניד שנחו של מת ולפלסם את מעשיו, ול׳ לגיהוץ לתספורת, ואס אתם מפליזיסאת האבל יתד על המלה, תתראונאלן אפם מתאבלים יגל מות המת נאלו רעה נעשה לו במיתה זו ס״ו, ויאמל הקניה