Bikkūrē hā-'ittīm · 1823-01-01 · 1823 - תקפ״ד · p. Seite 219

9» ( *J$ ) 4« הקניה אי אתם רחמנים יותר ממני ר״ל ילמה כאלו מלינים על מדת הרחמים תיו ולוע היה מות המת• ונל זה באבלות החצונית, דאל״ה אץ יק3ע לו זמן, הלא יהיה זה דבר המסור אל הל3 ולא יפרל תחת עמית קבועות• אמנם על זאת ספדו והלילו נעם ננהן נמלך נע3ל) 3מופ לנס איס אשר העיב לנס וסודה אמנם דרך פלנו בו, והוא הולך למעונתו העדונה לו ואתם תש3ו פהנצאן 3לי רועה, וזה בנו בכה להולך, והוסיפו סגד על ש3ר מאנו התנחם על הולך בלא בנים ר״ל בלא הניח אחריו 3ן גמותו, דאין נוונתס על חשוכי 3נים דוקא, גי אם על צדיק שלא הניס אחריו 3ןנמותו, ולכן קראו ליום מות איש נזה, יום עברה חיום ההוא, אשר אין חליפות למו ד״י וריב״ל חד אמר בל מי שאינו מניח כן, והר אמר בל מי שאינו מניח תלמיר (33א 3תרא קי״ו ע״א) ופירשיי חליפות חליפין ממלא מקומו על אצה תננה נפשנו, ועינינו תדדינה פלגי מים: מי יורה דעה? ומי יבין שמועה? — רב לנס אחינו המנוגעין המ7ונאין3א3ל הזה I לקרות שבר על שבד, ני גדול כים שברנס, אמנם מנו לב3נם לחקור את זאת, היא עומדת לעד נתי3 הוא מששת ימי בראשית, ינים שתו, ר3יס ישמו• הנממו 3שמחת המת הגמל אשר הוא מרומים ישנון מצדות סלעיםמשג3ו, לחמו נתן, מימיונאמנים, מלך ביפיותחזינה עיגיו, ואשד איש יאמר כמוהו לנעל הגמולות: הנני, שמלתי את פקודיך/ ועמה נאת♦ גשנלי מלב טוב הצפון לך * ב מכתבים אגדות על דבר המנהג לבל♦ הלין את המתים > Nro. 1. שווערין יום נ׳ למ״ר למב״י תקליב למרבה המשיה« חנמה ותבונה, ומודע למדע, באיים שמו יגידו, ייפהו במסורות, גלויים לו שגורי מזלות, נוגה לו לילה, נשמש הלנה, מטיב לטובים ולדיעיס, היה האלון» התורני והרבני המושלס חנס גנולל נש״ס מהולל נמהול״ר משד נל״ו שמועך.