Bikkūrē hā-'ittīm · 1823-01-01 · 1823 - תקפ״ד · p. Seite 197

׳»+ ( S* ( igj <אם אמרח ברוחך, מה לי חקור אחרי 37ר נעלס/ הלא יסלא ממני 7ממו נל עול אוסיף חקור? — 7ע ני לא מחנמה 37דת נם, וני מלת עצלומך על לשונך! — הן סס 3ך נח לחשוג מחשיות, ה3ט ננפלאותיו, זנור טונותיו, ו7ע את ממתיו, ואם בלתי נעלי תכלית המה, .אמן לבך 3ד3 נח ל7עת מהס את אשר תוכל להשיג, אל תלף ידך מן החקירה, וכל עו7 מחקור תצרף נסשך ותהיה תמים עם ה' אלהיך תתחזק 3מ7ותיו ■— וזה תסלתו! והגה אחל לנתוב לפניך הנה איזה פדקיס ממדת הנורא יתעלה נאשר מצאנום 3נת3י הקדש, מרגיל עצמך, לעיין נס נמחשנס זנה ותמצא פתח לנוא אל החקירה * א ממרות הבורא יתעלה באשר המה ככתובים• י) ה׳ נאדר בכח♦ א) ♦ראן מה׳ נל האון ממנו יגורו נל יושבי מנל, ני הוא אמר ויהי, הוא צוה ויעמוד ־ נ) שאו *) הפסוקים האלה יהיו לן לסתת עיניס, ובביאור הזה אציג לפניו דרך ההשנל זס למען תרד עד לי טעתה ולמען תלילוד מהם לסוס ל5 נהו באלה, על כל כתובי המקראי אשר הדרוש לדעתם, הצגותי לרנין הפסוקים נמו שהם בכתובים בפנים הספר, ותביאודם תדע השכל בטעמם ונמוקם א) הכת, באלהות איננו נמו שנתשוב אנתנו הכת בגשיייי(קראסג!־) ונמו שנאמר דרן משל שיש כת באבן השואבת להחזיק בנחל, וכל עוד שיגדל הכת השואב באבן הזה, יגדל משא הברזל אשר ישא, וא'נ כת בלתי נעל תגלית ישא גס השא בלתי בת תכלית, וזה אינו, ני בזאת ענ״פ צריך הנושא לאמן נחו לפי ערך הנשוא; ונת אלוהות אמנם אינו צריך לחמן נחו בשום דבר, כי דברו ורצונו יפעל הכל בלי שום התאמצות, וזה נאדר בנח, נמו שאמרו במכילתא, נאה אתה ואדיר בנח• 3) הפעולות הטנעייות יתפעלו כל זמן שיפעל עליהם הסבות המסבנות אותן, ויחדלו מפעולתם, נהרסות הכת המסובב־ לא כן פעולות אלוהות כי לא יגעו ולא ייעסו ני אם יגזר אומר ויהי כל כרצונו, הוא אמר ויהי, הוא צוה ויעמוד וחקירת גדולת הנח נמי*, יפעל היראה בל3 לסט עושא גדולות גאלה 1