Bikkūrē hā-'ittīm · 1823-01-01 · 1823 - תקפ״ד · p. Seite 196

( igfi ) WZ עליהם• רנד אנדו תקותס ותוחלתם גרזנה יושגו, למצוא מקום ללון ומוזסה ממטר׳ והנה פתאום ארמון גדול לפניהם מלא אורה, ואך גננת ארן קטנה עקום נוא שמה, וישמחו האנשים «או7 וימהרו ל3א שמה למען מצוא מנוח מגל המלאה אשד מצאתם (יבואו שמה וימצאו את השער פתוח ואין שם איש, וימסו אל הנ׳ת וילכו מחדד אל חדי ויליד אשהלא ראו המה משתאים, ופתאום הניטו דייר גלול, ועל סערו כתוב: לעניים עוברי דרך• (יה♦ ננואס החדרה, הוסיפו השתומם נמצאם שלחן ערוך ננל מיני מטעמים, ויק לדוג׳ ונגדי שש וארגמן, ומדות מוצעות לשכוב עליהם, ויאכלו וישתו איש נטו3 נעיניו וישכנו לישן ולהחליף כח לנפשם העיפה, — הנקר אור והמה השכימו ללכת לדוכס׳ וידרושו מחדר אל חדל למצוא את האיש אשר העי3 לעשות כה עמהם: וננלס מצאו אומות הנדינה, פה מצאו מיס חמים לרחוץ דגליהם׳ ופה משקים חזקים ירנו עצמה נגוית שותיהס להנריא• ופה סלים מלאים מגדנות לשימם צידה לדרך; ואיש נ7ינ אשד הנין את נל זאת לא מצאו ־ ויפתח האיש האורח את פיו ויאמר * מי זה האיש אשר החייתנו נכוננך מנוחה לעונדי דרך להחיות את נפשם השוקקה! אותותיך דאינו, וגדולסך הראיתנו׳ ואותך לא ידענו — היה אשד תהיה, טו3 אתה ודג חסד! מרחוק נגרע לך על הטו3 והחסד אשר עשית את ענליך — ויכרעו גלם וישמחו וילכו לדרכם שמחים וטוני לנ3 וינואו אל ניתס נשלוס את המשל הזה עליך נשאתי׳ ואתה הקורא הרך! נוכחה יחד* לו היית אמה במקום ההלך הזה, לו נתעית ניער, ויחסול ממן אוכל׳ משקה, ומחסה; ויפתה מצאת את כל מחסורך ערוך לפניך מיד איש גדי3 אשר לא ידעתהו, מה תאמר, חלה מפעל? הלא יכלו כל ימי חלדך להודות לו, ולשנחהו; תאמן את כל כחך לדעת את האיש ולנרכהו* והנה נן אדם פקח עיניך וראה כי אמה נעולם הזה כמו הלך נתעה ניער לא יוכל מצוא דדך לצאת ׳ לולי חסד האל, אשד שם לפניו חת הארמון הגדול היא הנדיאה ומלואה, לעשות 3ה כטו3 נעיניו; ואיך העשה לנך נחושה, לנלתי חקור אחרי נוראה המטי3 עמך ננל עת ו3נל שעה? ולתת מודה לו ולשמור מצותיו וחקיו? — מאז יצאת מנטן אמך׳ «!דכדוך נרניס לנות עליהם, ישממך הוריך, יגדלוך וימכו מחיה לנפשך; מצאת אח ואחות לעזר נצרה, מצאת רעים ואוהנים להשתעשע נחנרתס, ילשעוח בלהקתם , מצאת את כל מחסורך מיד נודאן; — ואותותיי תננר? ולא תרנה חקור אותו לדעתו? —