Bikkūrē hā-'ittīm · 1823-01-01 · 1823 - תקפ״ד · p. Seite 68

(68) «ä נשמט א) את יוס השבת שלנו ישמורו ולא יחללו* וטי ונו,* בקצרה אין עם בנל חלקי אזיא ואפריקא אשל י7מה נ'נ במנהגיו לעס ישלאל בנושים האלה * ונל אלה הנימוסים נמצאים עוד אצלם עד היום הזה• ומי יולע עול כמה מנהגי ישלאל נשכחו מאתם מעת אחזו בלת הנוצרים? וזה היה נפי לבליהס בשנת 330 למספרם ע״י הנוער פרומ״ענציוס־ ולנן, אס יצורף עול לכל זה מה שנזנל בפעלי'שלוחיהם (מ׳ נ*ה) מהסריס של מלנת עטיא״פיא — והיא נוש — ושמה קנ״לקה ׳ שעלה לירושלים להשתחות לפניאלקים< וקרא בס' ישעיה, לא ישארספק עול שעל הזמן הזה של פוומ״ענציוס היו יהולים בנל עניניהס ׳ וגם הכומר ההוא לא היה בילו להטותם ממנהגיהם הראשונים מנל וכל• אנן קצת קהלות לא נפתו נלל לקיל הנומצ־ הלזה ונשארו שם על היום יהודים הנקראים מנושים בשם פאל׳אשא (אולי ע״ש יהוליס מפלשתים שא״י נקראה בפי הקדמונים בשם פלשת מפני חוף הים אשד דק פס באו לרוב נוסעים מארצות אחרות, ושמה גרו הפלשתים)• והנה השאלה מאנשי אלקיר״וואן (היא קירענע של הקדמונים — העדבעלאט — ושמה בא אלדד הלני מאון כוש הקרובה לה ־ לא נמו ששמעתי מחנם גדול אחד שאלקיר״וואן היא אלגיר) למר רב צמח גאון בלבד אלדד הלני ותשובתו שם עלים נאמנים הם על היום ממציאת היהודים וממשלתם שם בימים ההם• אולם על מעמלם בימינו אלה, ומקצת ממשלתם בעריהם אין לנו לבר ברור עול* כותבי תנונת ארצות ידברו מהם בקצור נמרן, ורק מעט מאשר הוציאו מנסיעת החנם בלו״סע לשם ואין בידינו עמה הספד ההוא אולי נרחיב הדבור אי״ה עליהס כמ״א אחלי נשיג בקרוב נתקותנו ספלי ברו׳סע - וז׳אלט אשד נסע אחריהן * גם זה שתי שנים היה שם אלון אחל מאדן פו״לניא ושמו זולקאפ׳סקי, ובלעתו להדפיס חלושי נסיעתו בשעטוסיבות (גייאלאגע צור אללגעטיינע צייטונג 1823 נומי u) ונאשל נשמעה מה בפיהם / אולי נדעה גם לשטט ולשער על היהודים מה אתם ומאין המה• וכעת #) הקולא יזכור כחן שהלכות שתיאה ובדיקה שהגיח אלדד הדני מארן גוש כמוזכר גתשוגת יג ציית גאון לאנשי אלקידוואן שנת ד״א תר״מ תמרדכי ריש יזולין וגיזום׳ שם נקרא הלנות א״י ולא ידעתי למה ■ וגש״ג שנו הלנות א״י שהניא אלדד המי י צרוף זה לא ידעתי ג״< ענינו