Bikkūrē hā-'ittīm · 1822-01-01 · 1822 - תקפ״ג · p. Seite 149

Scan of the page — Image: UB Frankfurt, Visual Library (IIIF)

Journal: Bikkūrē hā-'ittīm
Volume: 1822 - תקפ״ג
Date: 1822-01-01
Page: Seite 149 (sequence 150)
Language: Hebrew, German
Belongs to: journal volume
OCR quality: 65% known words query
IRI: …/4782723-4783169--0596-4783320
Visual Library: page viewer of the UB Frankfurt

No entity mentions on this page.

OCR text

33W■ ( 149 ) להתרחק עול מן המקום אשר הוגלו שמה; ונן המסופר 3ספר דלכי נעם לבן ח3י3 על השיר בל״הק אשד חוצב על מצנע שר צבא המלך אמציהו, הוא יזרוק ר3 לזה׳ ונלמול ממנו נמה דברים נפי מה שתראה שמה, ולבדי ירמיהו נלנא תאמרון להום ונו', היה פלא נדדנו ארמיים ׳ בהיותו חפן להשמיעם אל הגויס עצמם יושבי בבל, ונאילו יאמר: הגידו לנרי אלה להם באומו הלשון שיבינו ’ נם מודעת זאת ני בתוזלת גלות בבל נבונדנצר צוה ללמד את הילדים ההס ספד ולשון נשלים שהוא ארמי > מכלל שעד הנה לא ידעוהו ולא היה לו לוציאל לספר לנו דברי הנשדים אל המלך בלשונם עצמו רק להראות ני בין יתר חסדי ה׳ עליו למד אותו באר היטב ׳ נל שנן בהיותו הצח במינו נפי מה שנקל להתבונן בהעדיננו תרגום דניאל לאשר בעזרא או זולתו מן הנמצא אתנו אפס בשבעים שנות הגלות נל המונות ישראל אפר השתקעו בנמה ארצות מן העמיס שנו בלי ספק את לשונם, ובפלט למדו את הארמי של מדינת בבל וסביבותיה׳ עד ני גהטות צרת הגלות את לב הבנים להיסר מעונות אמתם אשר בימי בית ראשון בטלו ושנתו את התורה ומצותיה ינד שעל מהלך שדי יהושפט ללמד בעדי יהודה כתוב 7ה"נ י״ז: ועמהם ספר מורתה' וילמדו נעם• ותלקיסו הנהן בימייאשיכו אמר נמגידתלשות אצל ההמון: ספל התורה מצאתי• ומקרא מלא הוא, ותשנלו תודת אלהיך לא היה להס בגלותם לא ספריס ולא אופנים ללמוד אומה לק בלשון הארמי הידוע להס נעתקת ונפתלת נפי מה שינלו ושידעו קצת המשכילים בהשתניות הרנה אם במלות ואם בקצת עניניס נמקרה נל דגר המוני וגל מורק מנלי אל נלי ־ ויהי ני שב ה' לדחמם התעודד עזרא הסופד והשיב את החולה מזוקקת ומטוהרה גנתבה האשורי ובלשונה הקלש, אשר נלבר נוזרי מאמר ג' סימן ט״ו נשמרה בלב הנהנים והסנהדרין בעבור הצידך להודות משפטי צדק אמנם המון העס ובפרט יושבי הגבוליס לא ידעו ולא יבינו דק הנהוגה אצלם בלשון הארמי וכימי קלס• הלא גרור הוא בסוף דברי נחמיה ני למיעוט היהולית הנשמר אצל רבים מהם היו קצתם דודנים הגתות 3יוס השבת ועומסים על החמודים " ובניהם חצי מלבי אשדודית ואינם מנירין לדבר יהודית רק בלשון עם ועם• וכן נמשך הדבור הארמי נס אצל הירושלמיים נל ימי הבית ־ ני הנה הלל הזקן מאה סנה לפני המרנן אמר 3לשון עם לועז נגד שמיה ונו', על דאטפת אטפוך ונו׳ * גס היוסיפון ליומיים פ״ח ספר ג' בדברו על הנהנים ובגדיהם אמר: בלשוננו(הייני 3אדמי הנהוג אז אצלם) הס נקראו נהני, נהנא רנה׳ מננסין, נתונתא ונו'

Text as recognised by OCR (ABBYY FineReader), without corrections. Entity mentions: TagMe (2021); their positions were matched to this text again.