Bikkūrē hā-'ittīm · 1822-01-01 · 1822 - תקפ״ג · p. Seite 143

£>4 ( 1$3 ) , דבלים נאותים, הנס אותה אשמור עמס לעשות, והאל הטי3 יענני בקול, וימשנני חסד — האמנס לתת ליורו אל המתגונן בין הדרושים אפריל לכל אחד מהם הרק, והיה זה דברי ללשון ' אומר: ני עס המצא נעדת סנמינו הראשונים, נמו שיתנאר נסמוך, מי שסש3 ני שנעים הלשון נלס היו גס לפני דור הפלגה/ הנה הדעת הגוברת ואשר נפי נל ישרים יתרומם הוא, ני רק בימי פלג נתחדשו ברצון האלקיס• ועד העת ההיא לא היה בעולם דק לשון הקדש• ראה דבריהם ז״ל בב״ד י׳ח ול״א על הנמוב: ני מאיש לוקחה זאת, "מכאן שנגדא העולם בלשון הקודש (ד״ל שראשית מבעא מי אדם אחד הנריאה היתהל״הק)• שמעת מימיך זיני גינאי, אנטמפי אנטמפיאה׳ גבר גברתא? אלא איש ואשה; למה? שהלשון זה נופל על הלשין הזה• הן אמת ני החנם נעל העקדה (פער ח') סמוך לפרק החנור נת3 עליהם וזיל: ראייתם זאת הנל היא/ דמאן אמד לן שלא הועתקה מלשון אחרת ונוי ־ ומשך דנדיהס אל נונה נאותה אצלו ע״ם אמנה לנל הפנים מל3ד זאת הנחינה הנזנדת יש לנו עוד חזקה ומקונלת והיא ואותנו ני נמשך הזמן והסיפורים תמיד נאמד אדם מן האדמה, חוה מאם כ;1 תי, קין מקניתי, שת משת לי, פלג כי בימיו נפל׳גה* ואס שנעחקו הסיפורים ההם לכל לשונות הגויס, עינינו דואות כ^השמות הנזכרים עצמם לא נשמנו׳ אבל הונאו אצל העמיס כלס נלשוןהקדש ממש, אלם, קין, נח ונו' ־ והלא זו הולאה עצומה ועלות נאמנה מכל הגויס על היות ראשית הנחת? נליהק ־ וגס את המופת הזה תקח בידיך קורא משכיל! אשר הורהו לי הדל״י מוסקאטו, והוא היות מן הראוי נתינת השלסלשלס, ונפרט מאת השלם שהוא הנורא * וזה ני נמו שחכמי המחקר אמרו נטעם כדוריות השמים שהצורה ההיא היותר שלמה היא היתה הנאותה לחומר ההוא היותר שלס, כמבואר פ׳נ״ננשני מספר השמים: נן נצדק נדנדנו שהבורא יחנרך אשר לא חסל בעולמו דבר מן הנאות, לא נמנע מהשפיע על אדס הראשון השלס במינו (נמו שבאר הנוזלי מאמר א׳) את הלשון הזה אשל הוא היותר שלס לכמה סנולות שבו, ובפרט להיותו מעולם י_ בהוראת המתדגו מימי קדם, תורשה קהלת יעק3, אשר עוד כל יתי ארן תפאר תפארת ישורון נעיני רנתי העתים, ולמען הראות תהפוכות הלועגים האומרים, אין לנו 3ה הסן, כי אך היא מטן מגדיל ניגיגו ונין שאר יושבי חלד, על כן העתקנו הסרק הזה, ושמנו לו מקום נמנתנינו האלה עם איזה קצוריא והשמטות ונתוספות ביאור, ונכון ל«ו■ 3טות, שישר 3עיני נל קוראמ1 יודעי טעם ולעת < ד׳יה ■נבדרי הננתי*׳'