Bikkūrē hā-'ittīm · 1822-01-01 · 1822 - תקפ״ג · p. Seite 142

( 14ä )!הקרא ש«ו אשר, כי אמרה כל מאיו יאשרוהו, ני היש קל אגביה קמו למעלה ראש, עושר וככול אעעדהו, וכל טוב החיים אתן כילו־ ולעת יולד כן גם היא, ותקרא שמו דן, ני אמרה לון ילין על נל מעלליו, יפלס מעגלי אדמותיו, על ילע לסיטב צעד« ולאט לאט יעלה גם הוא על ראש ההר האושר, אל יטנתה העידה־ ויהי לתקופת השנה והעת וכנה הלנו לתמם ללנשעיהם על כואס אל מחוז חפצם ־ המה באר אל העיל וישאלו לאנשי מקום איה פה הצלחה וכנה אשל? ויאמרו האנשים: כרעש ומהומה נגשה היא וכנה אל העיר הזאת, לכושי תפארת, נליל הדרת יופי, ונל יקר דאתה עיניהם, ותגעש ותרעש האלן מפעמי ממכותיהם, ומשעטת סוסיהם 3 — והנה פתאום כגדה האס ככנה, ותנש ותקח עמהנל מחמדיה, דעזכהו כלל וגלמוד נערער כערכה, וישאל הנער ללעג וקלס, ולא ידענו תה היה לו, כי הלך ואיננו• — ותצר לן העת על הנער אשל כי אכהתהו תמיל, ותלך לבקשו היא כמורד ההל ותמצאהו והנה צולע על ירכו, במלותיו כלו, וכגדיו קרועים ומטולאיס ותתחלחל העת כראותה אותו, ותשאלהו מה זה ועל מה ה? ויען הנער ויאמר: כגול כגדהכי אמי, ותעזכני כפתע פתאום, ואני רצתי אחריה להשיגה כמת ההל, ואפול והנני צולע• ולא מצאתי איש מרמס עלי, מקנאת נל העם כיקר והדר אשר התפארתי נו כתחלה, על נן נאה אלי הצרה והמחסור אשל ראית‘ ותאמר אליו העת, אם שוב תשובעמי, וכקולי תשמע, ונתתי לך לאם לאכול, ולא מעדנים לשנוע, ועלותן אכסה כגל, ולא נעלי יקל ותפארת אעלך, אן כל אשר אתן לך, לא כמהרה ינתק ממך• ויאמר הנעל: טונ מעט מידן ונטח ושלוה 3ו, מהון יקל כגאוה ורה3 ומהכל ימעט• אלמוגי י על קדמות לשון הקרש ומנהג לשון ארמית בעמנו. (העתק מספר מאור עינים להחנס הכלול ר׳ עזריה מ! האדומים, חלק אמדי בינה, פרק נ״ז, עם איזה העלות ותוספות) *) נדבה אשר לכרתי נקצת פרקי הקודמים, להרין על אודות לשוננו 1 הקלושה והאותיות והנקודות והטעמים המתיחסיס אליה קצת _______ לברים יי) על דגר יקר ערן־ הד3ריס הננגדים האלה, הנאמרים כספר היקר הזה, אשר איננו נמלא גיל כל, ולהפר מאשנמז ערומים, גוזי שפה העגמת<'זאהפליאה מחמדנו