Bikkūrē hā-'ittīm · 1822-01-01 · 1822 - תקפ״ג · p. Seite 108

»י ( 108 ) *© "מ♦ לה׳? — צלי יבא " נעלה ונלחמה את אויביו נשער י• — הן נעם ,זוחל עלי שולי מעיל אנכי היום על מוט« כנף האין והיא כגרגיר "3דאש אמיד, וננקולה תו ל עגולת הנריאה; ועשתנותי אמנם על אין קן ״תגיענה, ננפות האוןנננפי מעילי אחש3ס, רגע תהומות תחתנה / ושמי ,השמים חסיקינה; ובכל זאת תעמודנה משתאות בכביטן אל עלת עשב!,אחת הצומחת תחת דגלי — תוסיפנה השתומם נל עת תרננה השנל .3ה — תנניתה, קומתה, גידיה׳ ועודקיה, כלי יניקתה׳ מראיה — ,אפונה מחקור נה עול׳ לעת נפלאות מעשיה לא אוכל כי ר3 הוא! — ״ואתה איש נמהר תסכיל פשו, ועל אל אלים תלנר גנה? — הגד מי "פעל נל אלה? שא עיניך ויאה צפונה ונגבה ימה וקדמה —מי שם פה ,את המאור הגדול יומם נרקיע השמים כנרקת שנון נין אנני ספיר ״ואחלמה? — מי עטה את פני האדמה ירקיק חיון ויאמר לנל צין ופלח: ,צאו והשישו כל עין רואה׳ ומלאו פני תבל ריח נחת? — מ׳ נתן זמירות ,נעימות בגרון בעלי כנף הסובבים אותי ומטיבים נגן ׳ אשר חלף קולם ,אחדול שמוע קול עוגב וחלילים?-אעה החנם נעינין, אשר ,תשען על בינתן־ ומלין לצד עלאה תמלל? איכה? — בא הנה ואמון ,דעת! הבט פה! וראה זה הים גדול ורחב ידים, שמה אניה גדולה "תהלך׳ לב החובל וכל מלחיו כלמו גנודיס׳ נהרימם קול ידמו לך כבני "אלים; בנחה תהיה בעיניך נעיר גדולה ונצורה בשמים, ובפרוש עליה .את נסה לנסוע׳ ת7«ה שמוע קול לעש גדול וחזק; יגל כבודך לאמוד: ״מה דנו מעללי איש I מה גדלו תחבולות בני אדם!. — (ני תתפאר ,ברוחן לאמור; אני אדם כמוהו *) — אמנם זכור! לו חסד ה׳ החפן ,בתחבולות תבונה, יוליכם אל מחוז חפצם מה נחס ומה גבורתם? ״תחבולתם אפס ומעלליהם מאפע! — רגע ישב רוחו, יחלופו ואינם׳ ,ישלח דברו והיו כלא היו l — ועמה סוד הנה, הן זה טפת מים עלי ,החציר, התדע ני בה ידמוש רמש אין מספר, שקט ושליו יענוד הנה ״והנה, ני על פי ה' יסע ועל פיו יחנה* — שור נא הנה, המצודה "החינה הזאת העומדת לנגד עיניך, ואת קצוצי המגדל הזה, הראית ני ״אגני גזית אבניה? הידעת בי לפנים ענקים ישנו בה *) , אשר נהיה "גמגביס בעיניהם; גם המה הדימו צב נמוך, אמדו נסנו ועוצם ידינך עשה *) SJran&enfcurfi war eljc&em ein 9Urter(I&, tpie au$ pteu#if(fcen ©efc(jic&te feefannt »(?•