Bikkūrē hā-'ittīm · 1822-01-01 · 1822 - תקפ״ג · p. Seite 109

•* ( Jog ) «a ,»שה לנו אה בל הנטל בזה * ויחר בם אן> אלהים ׳ ובין לילה אבלו, ,שלח אש בחומותיה ובבלי אנשיו לצח; אמנם פתח עיניך ודאה הנה מחת .האלה הזאת, צפור קטנה אשר ננן> יונק תנשא, קננה שמה > ■חומותיה "קש מדבק טיט חוצות < והיא יושבת בה לבטח* שמה שתה אפרמותיה, «בשלום ישנונו ואין מנול מסביב, ני השבחת בודאיה מחסה עליה; על "בל חטה אשל תמצא טרף לנוזליה; על נל שער אפר תמצא להציעמחתנה; "ועל כל זיק שמש אשל יפול על משמה וימס את ילדיה; בנעימות תשא ״קולה זמילות תאמר, לון ושבח ליוצר נל, ומשגיח על יצוליו — ננה ,יחרימן עון> השמים, ומבהמות אלן אאלפך לעת" * עוד לא גליתי שפוך נל נפשי ׳ והעבדים קראוני לעלות על המלנבה לשוס לדלל פעמינו* , החתימה בדף הסמוך־ ג תולדות גדולי ישראל י3קד מקומו ד תולדות הזמן• האג נ״ו א״ר♦ לא יום בשורה היום, ני ביום אתמול נתקדרו שמינו בעבים׳ וגהפן עלינו היום לאבל ולמספד על פטידת אדוננו הרב הגדול החסיל מוה׳לר שאול הלוי זצ״ל• אב׳יד דק״ק אשכנזים פה־ ויהי שאול תם וישל עושה משפט וצדקה לעמו נל ימיו ׳ וינוע כן שלש ושבעים שנהויאסן׳ אל עמו תנ'צ ביה * I שוועחן