Bikkūrē hā-'ittīm · 1822-01-01 · 1822 - תקפ״ג · p. Seite 107

( 107 ) נהשמנות נימוסי האלצות אשל אע3ול 3ס , ו3החלף הדעות נין האנשים לעתות שונות, את נל אביא על הספל נלה״ק, ותשפוטו אתה וליעין הנעימים אס נכונים המה ■ ומעמה אתל לנתוב את מסעי עוד לא נפקחו עפעפי שחל, והשנוי איש נינה להגיד העתות עולנו יושג על בלו נין נשותיו נמלך 3נלול; ואנחנו יצאנו כשעלה אתה ידמה את דולסך הנעימה ואת ל33ה, ומי יחוש ו3 ממנה את אשל עזננו בצאתנו מן המקום אשל נל טו3 סגול נחומותיו; כמותה נמוני ישבני נאלמיס ׳ לא פתחנו פה ני אם לשוס דווחה ללנננו כלמח נין אנחות הפלילה ־ כה ישבנו על בראנו לעיל נדאנדענבווג תחנות א׳ *) עיר קטנה יושנת על שפת פליסעס האף, אנשיה מעטים ודלים נלמו דייגים ואורגים ואנרים לפנים מצודה הימה 3ה ונעת לאשה חפוי שוממה מנלי מנחם עוד לא הגיאו הסוסים לרתום המדננה, והנשים ישנו לשתות, ואנכי בדד המכלנתי לשוח 3שלה אשר על שפת המיס, השמש יצא על הארז ופני הלקיע הטהילו כשמלת תנלת וארגמן משולמת הנה והנה; לפני ננר ארן זרועה, ינלה מראם עיני להבינו אל קצהו; על ימיני היאור גלול ולחג ידים ׳ אניות אין מספד י ישוטטו 3ו הנה והנה; ומשמאלי שדות לשנות ורעננות, וגנות מלאות נל ען פורח/ למלאה עיני כללית אפי נמלאתי עדנה, ומחי דוחי — נ׳ נהייתי כאיש מתנ3א עומל נמלנן הנליאה להניט אל פעל ה׳ ואל מעשהו; ואען ואומל: "מה יקל חסלל אלהיס! 3תמך ל3 3אלם לחוש את גללןותפאלמך "קטונתי מחקור, ננעלתי מדעת שמן מנפלאות ממשיך, אמנם .נפלאות אחזה׳ ומי נלעלין אל נמומס יפליא• ואס השג לא אונל, ״לעת **) עליון לא תקצל ילי; אס ספדס נמו לא אונל, געד עשתנות♦ ״מי יציב 3דיח וללתים? על לגלתי S ננפשי חזיתין ותהלתן ״דומיה **'*) לי"! _ מי *) החנית הוא שם על משקל תרבות, וטעמו מקום התגייה ולזה מותי את המקים אשר יהגו שם העונריס והשנים להחליף את הסוסים והענדיס, (Station) נשם מתנות **) המקור משים ידע• ***) Sicpe 3Ren&cl$fo&n$ Waltnen, Sap. 65.