Bikkūrē hā-'ittīm · 1822-01-01 · 1822 - תקפ״ג · p. Seite 97

S» ( דע ) «£ הנצלם ופלחי הפ7ה יניאו שממה ותענוג תס מקי 3ל3 לאיהם ואין 3הם דופי לא תשנע עין מראות מממליהס כי כל עול יוסיף אנוש לראומם נן!יוסיפו להס3יע את נפשו נטונה ולא יתצמם על שמחת לנגו מעולם־ יצהילו פניו משמך ילו 0לוןושו3 3ין ערוגות ס3שס3גאות רוח ועפעפיו ימו את שפעת הטונה ור3 3לנות אשד 3רט ה' אלהיו שטוחות על פני האקומיחלות לעין לאיהס אעמת הננו למתצשס 3נדלם דאה נא 3העזת שדי וחיתו יעד יע3רו על נל מחמדי עין ועיניהם השע מראות 3רגלי׳פדמסנה צני תפארת האדמה ולא ישימו על ל3־ גסד3ודה אשד תעיף מפרח לפרה טרף היא מ נקשת ׳ ואתה 3ן אדם •י פועל ה׳ למענך 3;ללן עמקי' ♦עטפו חציל ותאת רגליך יצין צין ועש3 השדה שא נא עיניך ודאה את כל הנכד מסני3 יתיפה לקראתך כאשת נעורים אילת אה3י׳ הקורעת 3סוך עיניה ותצא3עדי עדיים לקראת סאהנה נפשה ואף היא אותה לדמות טפיה אל פרח וצי! או אשכול הכפר מה אלמה לך גנת חמד צ3י תפארה בשוב בכי אדס להנפש מענודתם ולהתענג 3ין השיחים? 33קר תשכים ותפרח ח3צלת השרון. אל ע3ל פניו ונעונהלולאיס יתנו ריחם ־ ויפיחו 3אפיו נשמת מור ול3ונה וכל מיני נשמים ׳ והיה אס לא יתור איש אמר שרירות לנו ואם לא ילך אמד הנל תשוקתיו אז תעלא נפשו שמחה וגיל 3דאותוהמון היצורים למינהס עשויס 3ס7ר מופלא איש לתועלת רעהו וכל למענו־ והוא לולה 3הס נאות נפשו־ שמש עשה אלהיס להאיר על האדן־ להעלות ממנה אד־ לשמת נפש כל חי־ להמס הקרח־ למתק מי׳ן הצמח• נססנלנות יניף להשביע נפש שוקקה• להשקות את האדמה * להצמיח חציר וצמח השדה י להוציא לחס ויין ־ ופרי הען למינהם ־ הן כל אלה עשתה ידו־ מזון לנהמה ומי׳ ורמשי מאכל לעוף השמים כל צפוי נל כנף־ ואל האלם אמר לנס אתה מלוך עליהם התענג כמראות היקרות• הת3ש0 בכפרים עםנרדים• ומשח את נשרך ננלעדן• חמאת בקד וחלב צאן תאכל לדעתך• משל 3גאות הארי־ דדה 3לגת הים ו3עוף השמים ני נידך נתתי את נל ־ ולזה יסדו חכמינו עמודי העולם להודות לה' אלהינו נחדש האביב נהראותהנצניס־ לאמד שלא חיסר נעילתו כלום ונרא נו נריאות טונות ואילנות טונות ליהנות נהסנניאדס־ ומה ימלא המאמר הזה למנינהו־ ונגר העירו חכמינו ז״לעל שלמות הנלואיס יצבי תפארתם והסדר הנפלא אשר נמעדנת צנאותיהס ־ נאמרם נל מעשה נראשית נצניונס ננלאו נקומתן כנראו ונו' ופי׳ הדמנ״ס ני כל מה שנרא השס אענם נלאו על צד היותר טו3 היותר שלס והיותר נאה־ וזה שאמרו בצביונם ננדאו מן צבי הוא לכל הארצות־ ואמל עוד ודע זה ג״ג ני הוא ן G שלש