Bikkūrē hā-'ittīm · 1822-01-01 · 1822 - תקפ״ג · p. Seite 98

( 98 ) «s שרש גמל־ וגן האלם אשל יתגונן בכל אלה ידע ויניד עונת ה׳ עליו• ואז יודה לה׳ מסדו ונל עצמותיו תאמרנה ס׳ מי נמוך ואף המשורר שס מגמת פניו נגד הנגראיס ענה ואמר מה לנו מעשיך ה׳ נלם גחנמה עשית אמד רבו מעשיך להודות על הנגיאיס אלו מאלו שונים אשד לא יכפלו מלוב* ואמר נלס בחנמה עשית כאשל אמדנו ני נלם ננראו אלו ׳ בגלל אלו * התחתון תועלת לאמר עליון לו וכנה יעלה העלה שעלה על האדם ני לאש הוא לכלהבמאים הקלוצים ■מתמר ואף בקרב האדם לא תשגת המערנה העצומה והסדר הנפלא נאשד העירו על זה רבים מגני עמינו ועוד אוסיף לבאר איך מן הנפלא הזה תולד השמחה בלב האלם אם ימצאו דברינו אלה חן בעיניך ג תולדות גדולי ישראל• יפקד מקומו* ד ה תולדות הזמן ובשורת ספרים חדשים- חסדי ה׳ גי לא תמנו ני לא נלו רחמיו מעל עמו ישראל ואם על ארבע מפות האיזהפיצהו/ ובין העמיס פזרהו, משמים ישגיח עליהם לבלתי הפר בריתו אתם ־ ואם לפנים בכל דור ודור עמדו עלינו אנשי בצע ורוע לבב, לאדיב את נפשינו« ללחון את לבננו ולבוז את מאודנו; היום יום יום יקומו אנשים יקלי רוח ונדיני לבב׳ לנתק זיקי הגלות המר׳ . לשום דווחה לישראל ולעשות עפהס עונה• מי בנס זרע קודם I אשל קרא את לבדי החנם גהיימר״אע, דאם׳ ולא ננדהו בקרניו? — מי ראה את אשר נתנו אליו נכבדי ארן וחנמיו ׳ איך הטינו דבליו בעיניהם ואיך קלו למשמעתו׳ להעיב עם היהודים היושניס תחתיהם, ולא נתן שמחה