Bikkūrē hā-'ittīm · 1822-01-01 · 1822 - תקפ״ג · p. Seite 96

3E>fr (96 ) t ב מכתבים קהלית מומר שער א הא♦ מאן דנפיק ביומי ניסן וחזי אילני דקא מלבלבי,, אוטר כרוך שלא חיסר בעולמו מ' אשובה אראה נתנל אבינה יצירתה־ ובגז היאנעיני כמו ארמון וניר! מקדם מלן אשל ימין ה׳ יסדו למענו: לכבודי ולכנוד המלך אשר הושג נתונו והיה מדי חדש נחדשו ימיר את זיתו וישנה את שניות החמדה אשד נתן נו למחמד עין־ תתפלא עין הרואה דוג התמורות. למיניהם ויקל תפארתם תתנלע חכמת כל יושבי תנל ושונני ארן אשר רדפו זה חמשת אלפים וחמש מאות שנים לדעת כשחר נכון את מתכונת אפס קציהס אף ני איש אחל קצר ימים: התעלה על רוחו־ להתענג נכל מממדי תנל מגלולם ועד קטנס ■י אין מאתנו יודע עד מה כי אס ניליעה חלושה והכלה קטנה מהגיל ־ הנצנים למשפחותיהם אף הם נדאש הגאים לפאר את נית אלהינו אשד ערוג תפארתם והוד יפיס: גס איש ננער מדעת שנה ופתי יתענג נז־ז ננודס• כל ימי חללי על האדן לא ראיתי איש עונר על שדה חמל אשר נה הנצני' נראו ועיניו לא ישוטטו מראשיתה על אחריתה ה' אלהים נתן לאדם עין לראות לרות מדשן הענק נתפארת כל היצורים למענו יפלח פלח ויצין צין ועשניהשלה־ ומראות הנצניס ומזגיהם ותמורת צלם יתחלפו לאין מספל• למענו יעלו הריח הניחת ויפזלו אנקת מור ורונל מסנינ־ למען יראה בעיניו ונלננו ינין וישמח אף גילת ורנן נריח המורח לאפו• הנני עומד ניןהנצניסאשרנארן אלו מזה ואלו מזה יתעדנו המלאות השנות אל מול פני: ועיני לאות ומתעלמת מנצלת השדון ושושנת העמקים תתננה שמחה בלני ני אניט אל מדאיהן וני אדיח את ) ליק ואפן כה וכה וארא כ; אין איש ואקח את המגלה לכתוב את כל חקרי לנני על ספר: ואתה אס תקדא את לנרי אלה קום לן אל גנת ניתן ותהיה כמוני הנצנים