Bikkūrē hā-'ittīm · 1822-01-01 · 1822 - תקפ״ג · p. Seite 60

SU ( Bo ) »« וישא עיניו וירא, והנה אלה אמת שתולה על שפת גחל שוטף, והאלה נוע *מנוע ני כגעת דוח הקדים מחל גאו מימיו וישטוף את האלמה מעל שרשיה , והיא חש3ה להשבר < ולנפול אל מוך המים ויפי ני 3א מישאל עליה ויעמול תחמיה , ויאנח במר לוחו כי עגמה נפשו * ויען ויאמל : צר לי עליך, ען ארך קומה ויפה נוף אתה , אבל, עול מעט ימשול עליך אשל הנחל ושלפו מאדן, והיו לליותיך וענפיך משחק לשטף מימיו / ולא נולע מקומך איה — אולם חי אני / אס יקלך אסון! וישלך את צלול הסבכים מעל שכמו / חי אני! ערפי צממיך לא ייבשו, ושרשיך לא ינמקו! ויקצוב אמצמלו ויאמל: המסד סבניס היער? עוד אגדע לי מקלות אחדות תחתיהן ׳ לגדור פלצמ גדלי ני נמסה ריקם , ויספור , ויפתח ׳ וישדל האדמה סביב האלה, ויבן מן המקלות , ומן הסבניס דק סביבה, ואת שלשי׳ נסה אמנה , ויעמל בזרוע נחו ובזעת אפו על ני שבה האלה לאיתנה ולמצבה * ויהי נגלות את T r T” T מלאנתו ׳ ויקח את קידומו על נמפו ׳ שמח וטוב ל3^ וישב תחת צללי הען / ויצהל פניו משמן / ויאמר: אשליך מלה אדרת I עוד יאשרו נל י עובר , ובצלך ימעל שנת* עול יבלנךאיש אולח ׳ כ׳ ישאף צל / עוד תעז בלים ותשלח פארת/ והיית לולמגן, גס בזלוח שמש בצהרים מהי עליו סתלה* ריקם ללכת, וישת אל היעל פניו * ויהי הוא הולך / ויקלא אליו מלאך ה' ממוך האלה: מיש אל עבד ה' I הטיבות ני הי' עס לבבך — ועתה אתה פקדת על העז: וגנות עליו, כאשד יגן איש על בנו להצילו מרעה , גס אני פקד אפקדך שאל מני ואתנה, תגזל אומר ויקס לך, הלא ילעתי ני מצעי מקניך / וני דק חמש הנה נל הצאן אשל בעדיך: ויפל מישאל על פניו אלצה ויתחנן: ויחי נא בחילי מחלין! אם מצאתי חן בעיניך, זה עת הקציר ני נפל בדזילי שכני על עלש דיי דעתר׳ ה׳ לו ׳ ובחילי קם על רגליו ויחי מחליו ־ אולם גם את מישאל פקד ה׳ / ויבלך את ביתו ואת מקנהו / ויהי נועם הי עליו ומעשה ידיו כוננהו ויפת האיש למאון מאול ׳ אסרו לצדיק ני טוב ׳ כי נמול יליד יעשה לו! ׳ ׳״* דוד פרירלענדעד ’ , מכתבים