Bikkūrē hā-'ittīm · 1822-01-01 · 1822 - תקפ״ג · p. Seite 59

C «9’) ׳• ׳ ג בדברים ניחומים אל החכם הנעלה, גמוהד״ר יעק3 סי חפז מ״ז 3ק״ק י גוריציא ׳ נחלותו 3נא3 הנליות ני השקע לא יוכל ויגרשו מימיו רפש ועיט , ונל קהל ישראל עומד 3ית י״י 3יוס צום להפיל תחנה לישועתה לו , ומחל רוח י״י לפעמו והוציא את הא3ן הראשה 3ל3 חיל* ^ןיףךן אד־ון דור., וךאה כ♦ מים יזה העם רזה דומם כאבן, וליצבר אנחתם נ.עךמו מןם, בפיס מעץ תצעק, מקיר האבן ♦ אתח ערה כביר הטף המים, ר^נהת וההד. ר1^א האבן, ולבב הנ^ביים,נמס במים זז’’ אל נא ירך לבך חזק מאבן ♦ * ן־יאל חנון ההוא , ני נחל מים אז בישימון מךבר הזיל מאבן / ממ_ע:יני.י׳שעו יריק לך מ!ם ♦ ךן עיוד מפי הביור תסיר האבן , עוד כמיקפט ראשון השקנו מים, עד?י בהר הטוב ♦וסד אבן ♦ מישאל הרועה ") הבוקר אור׳ ומישאל 3אמן היער אשד 3ידנתישדיון ׳ וקידומונימינו, שמה נקף ס3ני יער 33חל, ומקלות למה כלת. לגדור פרצת גדרו ני נסלסה ) וילך שחוח מחת משאו אשל נשא על שנמו _ וישא C 9tac& SdnittfsS , ©e$net« ©Stiften 3 2!>ctt•