Bikkūrē hā-'ittīm · 1822-01-01 · 1822 - תקפ״ג · p. Seite 48

fe e* (48 ) 4« הדבור׳ ואס בשתי אלה יצוא אל הספר לדרוש למקיר ולתור, הנה בנרו גילו וכבר שם חנם דורנו 3הק7מתו על התורה, אלה המשפטים לתני בני ישראל להיות ביעקג לחק ללמד לנער לדני הדקדוק וההגיון 5רופים יחל, והציב לו שם יל בנללי יסודות הדקדוק ע״ד ההגיון, אנל הניח עול מקום להתגדר בו, לנל מי שילבנו ל3ו לעסוק 3מלאנה זאת, זבכן אני באתי להגיד את אשר עס לבבי 3ד3די0 האלה 3מאמליס אחת אחת, לא נפי סדר הענינים, אבל נפי העולה על רוחי נפעם 3פעס, ואם מקטני הדעת אנני ושפל העלך, הנה לא עלי המלאנה לגמור, אס לא בן חולין אני להבטל ממנה, וכל המוסיף תבוא עליו בדנה• מאמר א׳ * רבוי הפרטים, רבוי הכולל1* ׳ אמר הרב המגאד ס׳ במדבר על יד תרגום האשננזי הצת והנעיס מהפלסוף האלהי החוקר השלם מהד״מ מדעסויא נ״י 3פ׳ נאהלים נטע ה׳ ח״ל: ״לדעת הגאון הוא לשון אהל, ני מצאנו נטיעה באהל, .ויטע אהלי אפדנו, ובא הרגוי ממנו ע״מ ב לן ר ביושם שהרבים מהס "כלןרים כשמים, אך לא מצינו בבל המקרא תיבת אהל בננויי היחיד »וברבוייו דק בחולם ונו' י ותמה אני על הרב שמפי מדקדק גדול נמוהו יצא נאלה הדברים אשד לא אמון בס׳ ואיך שנח נל הפסוקים כתוב נהם ותיבת אהל גננויי היחיד והפ׳א נקודה קמן קטן ע״ה ק'ךש? ואדרבא לא מצאנוהו בחולם יק פעם אמת, והלנת לאוהלך; (שופטים י״ט טי) וגס 5ס יש לספק אס הוא אינו מננויי היבוי' בחסיון יי׳יד הרבים׳ כי כן חצינו הלבה במקרא ומה שאמר וביבויו, הנה זה אמת שהנפדל. ממנו לא ימצא ני אס בחולם *) אבל אינו כן גהסמינות וכנויים, שמצינו ג״כ הפ״א נקודה קמן קטן נמו וישנון בארולי שם, שונו אל אהליכם, ורבים נן הבאים בוודאי מן לטי אהלים נמו קדשי קדשיכם י 1 J T;1T * T* ד מן קדישים, כי אס בוא יבואו מרטי אהלים, אזי לא ישתנה מולם הפי *) ואהלים דהנא שפיר צירשוה רש״י והר' א3״ע והרשנ׳ס והרד׳ק ותרגוא ׳ אינקלס והר׳המ׳ האשננ/י מלשון מור ואהלות, ני המשך המאמר המייעתס.