Bikkūrē hā-'ittīm · 1822-01-01 · 1822 - תקפ״ג · p. Seite 49

( 49 ) הפ׳ כמשפט מפל ג1ךל,יונן מ5יכו ג״נ נאמת מה טובו אדזליךורבים כמהו? לכן אמרתי שגם תיבת אהלים גס פינת איוהלים הוא לטי T T *I סס אשל, אך כל אחל כפי לדכו המיוחל לו, כאשד נראה בסמוך, אס התחלה נעיין עיון מה בעכין הלטי ומשיניו ונאמר: קבוץ איזה פמויס או מהין אחל או ממינים שונים, ההוא יקרא לבעלי ההגיון המספרי, ולבעלי הלשין הרבים או הלבוי ׳ וזה מן הידוע ואנחנו נניט על הנמשן ממנו שהוא: א) בכל לגוי יפאמלו הפרטים אשל מהם יולד הרבוי יחוד מה. ויעשו אגודה אחת או בזמן או במקום או בפין (ר״ל במשיגיהס ומקריהם) או נתנלית• כ׳ יש להתגונן בלטי בבחינת היותו מורכב מאישיס רבים בעלי המספר. וזה מה שנקרא רבוי הפרטים ג) ויש להתבונן בלבוי בבחינת היותו אחד בללן מן הללכיס שזכרנו. וזה מה שנקרא אותו ומי הכול,?1 ד) יש לנוי שיתאחלו פרטיו בהחלט התכלית, ר״ל שאי אפשר לכל פיט וסלט בפני עצמו להגיע אל התכלית המבוקש ני אם בעזל שאר הפלטים, וזהו מה שנקראהו רמי הנמ׳ל1 במחל׳ט• ה) ויש לנוי שיתאחלו פרטיו נשוי התכלית, ל״ל שתכליתם הוא אחל בדומה, אבל נבל ימצא לכל אחל מהס בפרט׳ כתכלית כל פרטי מין אמד, וזהו מה שנקראהו רמי הכולל במופשט *) () כל לטי הכולל במופשט, יבוא ע״מ ישם יחיל, ההוא יקרא לנעלי ההגיון האישיי או הבלתי מספלי ואין לו משקל הרבים,נלין כל שם מופשט ־ f) כל שם עצם כללי ישתמש שני שמושים י (1) שמוש הפרטי, ובבחינת השמוש הזה יש לו משקל לניס דהיינו לנוי הפרטים• (2) שמוש הלבוי הנולל במופשט, ובבחינת השמוש הזה אין לו משקל רבים, ומזה י הטעם האחרון נאמר: ויהי לי שור וחמול• ח) הרבוי הכולל במחלט משקלו משקל הלנים ואין לו משקל יחיל׳ לפי שתכליתו אינו באחד, והתכלית הוא העקר, ומזה!הדין שמות מלקחיים ומספרים והדומה להם ט) יש *) עליו אמרו יעלי ה,הגיון כל כללי הוא נמופשע, ולח נמתלע, לפי שאי אפשר לשני נמצאים מתלעים נלי הנדל כלל, וההנדל יעשה הפרע, וכל דמיון אינו כי אס הפשעת ההנדלים נכת דעתנו ד (1