Bikkūrē hā-'ittīm · 1822-01-01 · 1822 - תקפ״ג · p. Seite 24

»» ( «4 ) MB ההיא׳ או המוט והספוג על חנויה וןטנה הליל, ועי״ז מנשאים החולי בקל על אומו האדם , ומקבל הרפואה גקל גלי שום נזק לדגליהם ׳ וים סמערניס מלמה הנ׳ל באיזה משקה׳ ונותנים לעלול לשתות ופועלים גו ננ״ל * ואנחנו עם ה׳ אלה ההולכים גדלך נגושה׳ שכבשוהו שלמים וקרגיס מזקני אומתינו הנ״ל, ועל פיהם יהיה כל דג ונל נגע, שאל ישאלו: אס נשתמש נפלופת תעלה זאת שיש נו לפי כנראה סננה קצת, כד לסלק עי״ז סננה הנא לשעתו, אס נחלל? ולגקשת המגלים אשל הלא — צוני רגע אלבל הנלאה לפענ״ד איזה דלן ישנן אול, לנוא פתחי שערי צדק, לאסור או להתיר• וזה החלי נע״ה: ידיעת החנם ונקיאות הרופא אמנם תהיה חזקה או לפה לפי נחינת החומל ׳ ודייל שידיעת החכם לחקור איזה לגל שיזדמן׳ והרופא לרפא איזה מולי שיזדמן׳ החכם כל עוד שינין חומל ועצמית הדגל אשל אליו הוא נושא את נפשו, לנוא עד תכונתו׳ והרופא מומר וצורת החולי שישתדל לרפא, הוא יותר קל וגטוח להסגת חפצו, לכן מן הראוי לחקור מקולס מאיזה סנהנתמייג זה החולי׳ אולי עי״ז;נקנל תועלת, שלא כנשל נדנדנו על ענין השאלה שאנו עוסקים נניאורו* , ושלא לגלות הזמן נתקירות, שאין *ה ממלאנתינו פה, נעתיק ריש מילין ממכם גדול ורופא מונהק ותורני אשר דרש גיוג לעמו נמדינת איטאליא, ה״ה מוסל'י צהלון נספרו אוצר החיים, ספר נ׳חק־רה ז' וז״ל נקיצוי שם: שאלה ל מה היא סינת החולי מורנילי נו׳ I השונה: סנת חולי זה היא לס נדות׳ לפי שנאשר הוולד נתגדל נמעי אמו היה ניזון ומתגדל שם מדם נדות, ני נאומן חלשים ונוי, ודם ההוא מתערג עם דסהטונונו'׳ וכאשר כולד« נדונ הימים הטנע מוציא ונו', ונמו שיקדה הדני נעלי ישמעאל שנא נשנה השלישית, נן הוא הדין גמולי זה שנא נו', ואין רקי, ני מנגני אדם יקרה להס, ואחד מניאלן> אינו פוגענו, אם מפני שרוע דם הכדה הנ׳ל ♦צא מגופו נחולי אסל נו׳, ואל תתמה האין ישהה דם הרע ההוא טמון הרנה שנים נו', ענ״ל• ויעוי; שם פהאדן נדנדים של טעס וסנדא יסרה כיוצא לנו מזה שחולי הנ״ל הוא נא עם הוית אדם ומולדתו ראיס דם הנדה שנוצל ממנו, והוא מקללת חוה: הרנה ארנה עצנונן« וקנלומז״ל, זה על דם הנד ש ומ״י הרננה זו ההעדר נלון נאלם כנודע * גס שאר נ״ח העלו- החוקרים. שיש לסם אחה למה רעה ארסית תמורת דם הנדה ואין להאריך ׳ ונניח כל זה לחוקרים ולרופאים ונחזור לענין השאלה* יעל פי הדגלים האלה ממוהל״י