Bikkūrē hā-'ittīm · 1821-01-01 · 1821 - תקפ״ב · p. Seite 125

»4 ( 125 ) מקור החכמה ויסודה אמד ולכן הסכמת 3' חכמים'לדעה אמד; הוא ענין מאוליי < והפכו נפתיי ם שיתחלקו נפתיתם; ומה מאוד צדקו נמנמהם לפי זאת ההנחה, 3אמלס ״הטייתך לדעה ע״פ שנים, כי כמו שגזרה כתודה נעד מ החוש שלא יתאמת אפס ע״פ שנים, נ? גזרו המכמיש גס הס נעלות כשול, והין זה מאוד, אנל אמרם *הטייתך לטונה ע״פ אחת ״ כנד נא נו הדרש מן והצילו — וכן כל דנליהס ז״ל מייסדים על קוטני השכל ומסכימים עם החקירה האמיתית אמר הדקדוק ורעיו! הישר נהם, ולוב מהי״ג מדות שהתורה נדרשת נהן מיוסדים על עקרים שכליים מנואדים נחנמת ההגיון, ע״ב• את הדנריס האלה ויתר דנלי אמת תמצאו נספר מאמר התולה והחכמה ־ ואתם מחזו מענו כטו3 נעיניכם לתת להם יד ושס נתוך לנרי המאסף ומי יתן והיהלננכס זה ליראה את ה׳ כל הימים ולהכין את דנליכס ולסעדם נמשפט ונצדקה, ואתם שלום J 7 נדי הדוח. א ולה׳ הישועה מדלכי גועפל 3ן המנוח כמהול״ל לי3 ש׳נאנדז״ל• על דבר חניך הבנים כראוי־♦ פרק שני♦ אמר החנס: הדעוני מזיקים רניס, ולא מצאתי מזיק לי כלשוני ואמר עוד; ה נטע 3א7ס נ׳ אזניס ו3' עיניס ולשון אחל שישמע ויראה יותר ממה שימר• ואמר; המשכיל יספר מה שראה, והכסיל מה ששמע• ונפלט הדנול שהוא שקר שהוא מבוכה מאוד, נאשר נעשה כהיתר הלנור הנזנ, וגרנת הדעת, ומושניסאותו לדבר מועיל לעצמם, ונאמתגודמיס רעה ונזיין לעצמם ועוד דעה חולה דאיתי לניס מהאנשים נולים מלנס דנריס נאים לשמוע, כלי שיהיה להם מה לספר נשנתס עם הנריות, ויחשבו חכמים ויודעים הדנה, ויטו הנדיות אזנס עליהם, ויש שיספרו דנדיס אמיתיס, לק שיערנו נהם שקריה, ליפות סענץ המסופר, וראוי לאיש השלם להזשר מלהרהר נמלים לא יסכן נס, ני התמ:נ והרעיון הוא מחלק הדבור הפינימי הנתון נאדם להיות שופט׳ וישוב נענין הנפש השכלי לנד* ונמנ אדיסטו נש׳ המלות, "והדנור המיוחל נאלם שני חלקים,!,הא׳ שהוא ממשי. ושופט ומתנינן על יושר וננינה ואל זה הוזלק מיוחש "המור נעצם וראשונה; וחלק הג' שהוא כקהל וכפיףאל סשדישג, והוא המפעילר