Bikkūrē hā-'ittīm
- Journal
- Bikkūrē hā-'ittīm
- Volume
- 1821 - תקפ״ב
- Date
- 1821-01-01
- Page
- Seite 86 (sequence 87)
- Language
- Hebrew, German
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 48% known words query
- IRI
…/4782723-4782937--0301-4783025- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
I ׳ 86 ) *S ) «אתנו. לא נסינו גאלה׳ ואין אמנו יודע על מה, כאשל מי נולי! סנפה נאגרת לנרי שלום; מל כן אתם דידשי הנמה! חפצתם ( כאשל שמעתי מאהודייהפדגול) שיפיקו אנשי מדע את מחשנותיהס נענין הזה׳ אס ממט ואם כדנה׳ הלא 3לונ הימיס תהיה אוד רנמת החנון נתונינו נאור שנמתיס ונדה נשמש־ שמעה אזני ותנן לדאווינס; אמלתי אחוה גס אני לעי אתכם ׳ נפי אשל נתן ה' לי און ועצמה לחשו3 ממשנות אמת ׳ ואף ני קטין ידל אנכי לא אירא׳ נהיות שמשרים מיתי וכוונת לני טונה* וקנאת סופדים חינה חכמה, ני נל מת3 לנר חנמה, יהיה מי שיהיה מגמתו להועיל לזולתו (ונשיקדא המורה או הא3 לנרי חנמה מפי דנים יונל לנחור נשקיל רעתו הטו3 והנאות לפי מזג נכו < והרמת גופו וזמן שנלו, ני נן ישתנה החינוך, ואט נעל נפש הוא יוסף מרעתו) ואס נעת הזאת לא תגיע תועלת החנון למדרגה הראויה לה, הלא נאחדית הימים תכגא למאוד, ני יתעוללו חכמי דור לוד, ויתעודדו משנילי עס, יזודו דעת להרנות חנמה, להפליא עצה ולהגדיל תושיה ומלאה האדן לעה כמיס ליס מנסיס עוד אודיע לנס אהוני! שמה שהקדמתי זנדון שני מיני החנון, הטנעי והמוסרי׳ לא אדחי3 הדבור נעניןהטנעי, אך אעירעליונמעט־ ידעו נא שדנריס האלה אשר אגיד, לא ממקודי ננעו׳ ולא ממנועי נגרו, אך דליתי מנודות זדיס ושאנתי ממעין חכמים אחדים דרשתי מעל ספרי חכמי עמנו, ואשר לא מעמנו־ והחנמיסאשד נעקנותיהס הלכתי, אשא שמותם על שפתי׳ ס' דאשית חכמה ס' בית מלות וס׳ לדך אדן. ומנורת המאור וגלומה, ומספרי חנמי העמיס לניס, והקדמתי זאת נלי שלא אצטרך להזכיר נשום מקום שס אומרו ־ הנה רוב נפשות הנשחתות, אשד יצר לנס דק דע נל היוס והפעליותיהס ותנועותיהם הולכים וסינניס אל נקילת המעוות ופתלתול י השמת הדעת היקר, מחשנות מזנים והבליס, ההליכה נשרימת ל3, אנודי התקוה מנוגעי נתמהון לנ3, ומלומדי המלות הדעות ונל שארי חסרוני הנפש ותחלואיה *) מקור כלס לנד לוע החנון והשרון הנהגה הישרה ׳ _ נהיות *) יום יום צורות אנושות על סני תעמדנה, לא תואר ולח הדר להן גשתת מראיתם, וייסיייות 3רשמי תגואות ישתרות, י3ש פרת, נבל צין הצקיון, ציע הילדות מעל לחים תלשה, עששה עייימו, \ומן ותו;׳^ לפעולות יקרות לא יצפה תהס ־ על זה דוה לבי, אסתיר סין וא3?ה על האדם האומלל מרתש לכמש לעצת היצר בקרנו, ותלוש נואו לפעולות י־רו!|:, עורקיו למעצגה ישנ3ס, וינציעמו התר, עולקנלי שוא, ומע;י תעתועים•. \