Bikkūrē hā-'ittīm · 1820-01-01 · 1820 - תקפ״א · p. Seite 78

( 73 ) *23 דען ויאמר מה טו3 לאלס להיטג עם האלם, ולתמוך ידי הנושל׳ מה טו3 ומה נעיםלנפשו, עת תזכור הטו3 אשל גמלה.עםאנשי3ריתה, בני! לא יעדנה נל ש^ממה׳ מתוק לעין לראות מוצא השמש גתקופתה, <נפ צאתה מירכתי מזרח להאיר על הארז הן אמצא משוש 3שורי היריז תופיע על בכי ת3ל להאיר מתשני לילה י א3ל 3ני! אפס ותהו נחשבו ככל שממת התוכן והמטינ עודנו מלבד ואכלי למעות שממה ידלו׳ כר3י3ים עלי עש3 מלחיי הנער נראות אלדד את הנער 3וכה וישמח ל33ו בקרבו ויאמר: הן ר׳תה 3ונה בבי! אבל ילעתי לא על דבלי תטופנה דמעותיך ני אם למש לבבך לבל׳ ודבר מה קדך ני ננית? לי^וא מחה הנער דמעותיו מעל כניו ׳ ני נמעין הנו3ע ע3מ לחייו * ויאמר: ישר לבדך אבי* בצדק נל אמרי פיך, ידעתי גם אנכי ׳לעתי׳ אין שמחה עד3ה כשמחה החונן והמטי3׳ ויוסיף לגנות• אמור נאי לי'3ני ידידי כה זה ועל מה זה ת3נה׳ אל תנחל ממני׳ הנה הנדת י::ין ענתה 3ך ני קרן לנד ׳ וני לא על ל3די למוע תלמע עינן? — נפש הנער יצאה 3לבדו• א:א אני! אל תפצר בי עול׳ האס נח אבנים רמי? כלא ל3ריך הנעימים ידלו חללי נפשי ושככו למעה על פני• — זני׳ 3ני! אל תנז3 נאניך! ההסנן הסננת לעשות פה? הגידה נא את אשר קרו ויבך הנער ויאמל: אמדתי נמוס יהיה עמדי חתום 3מללי ל33י ׳ נ׳ ננה למדתני מנעורי לאמר: נאוה דומיה לצדיק גס נעשותו הטו3׳ על כן העלמתי ממך מה זה אגנה אם לא 3ניתי לקשה יוס? עגמה נפשי לאביון, וראיתי ני אין שמחה נשמחת עשות המסד עם 3ני אלם ואולם לעשות רצונך חפצתי׳ צוית ואקימה׳ ופי יגיד מצפוני ל33י לבקש אמת מן הצאן התועות הלנתי על אמד ההרים׳ ואשמע קול יללת ג3ר׳ וא3יט בין הסגנים והנה איש רונן על משאו אשר השליך תעל זרועותיו ׳ ונמר רומו מקונן לאמר אוי ואנוי! נקטה נפשיגחיי! נמוטו פעמי! לא תשו3 עיני לדתות טו3• פה אמות ואק3ר ני נשל נח הס3ל׳ עתה השמש נצהריס ׳ ואני עיף ויגע ׳ לשוני מל3ק מלקוחי אין מיס לרוות צמאוני׳ ואין לחם או ען עושה פרי לשנוד יענוני׳ אהה! חסל וכפן׳ מד3ר וארן גזרה מס3י3 ׳ גס נתיב לא אראה להוליכני אל מושב ־3:׳ איש׳ עיד מעט ♦רגלי ימעלו ׳ א3ל7׳! אתה הצליק! חלילה לי למרות עיני נמדך׳ על הנה עללוני לחמיו ולא עזנתני* ויהי ככלופו לדבר והוא עיף וידלם ויישן• ואלא ני נפלה תללמה על עפעפיו, ואמהר