Bikkūrē hā-'ittīm · 1820-01-01 · 1820 - תקפ״א · p. Seite 53

m* (53) בקרב אחיהם• והמשכיל י3ין את גודל התועלת הזה לנעלים משכילים, מלכד התענוג אשל לנפש האלם 3שמעו את המאורעות אשל אירעו לאנשים ידועים 3שנוי העתות וחלופי המקריים (ד) תולדות הזמן(נייאיגקייטען), המתהווים כינינו 3ימים האלה ימי ככולי פרי המדע והאה3ה 3נל ממלטת איירופא* וידע נל קורא אשר איננו יודע לקרוא כלשון העמיס את מצ3 עם ה׳ כימיו, ואת המעשים אשל יתחדשו ניניהם, ואת אשר ימן ה׳ כלב מלכים עליהם לטובה, ואיו יפול הלכד מצד המקבל את כל נביא על הספל ׳ ב גהתרת שאלת מי י . J1W מכין לכך הקולא האהוב! לדעת מי הוא המוציא והמכיא את , ׳ מכרים האלה על הספל? אס אלםידוע, אס אין, אס יחיל אס רכים, אם זקן ׳ אם נעל, ונהנה רכות אשר יומרו לך כלם כתשוכתנו זאת• רע נאמנה ני לא מאיש אמד ולא משנים יצאו הדכרים האלה, כי אס מאמזת מרעים משכילים אפר שקדו מימיהם על שערי התודה יעל דלתות החכמה, מהם כעלי גמלא יודעים לישא ולתן 3עימקה של הלנה על דרך הפשט האמתי, מהם כעלי חכמה ויודעים כלשונות זרות, וכלס נאחד שמו את לככס זה ימים בכירים לחקור ולדרוש אחרי לדכי לשונינו הקדושה כספרי תנ״ך וכספדי הקדמונים וינתכו על ספר איש איש את אשר מצא כפירוש המקרא, כדקדוק המלות, במהלך הלשון, כסגולה מליצותיו ושיריו, כצמות הספורים וכנועס סדי המאמליס* ואחרי זאת שמו שדם אחל כקנין המורה והחכמה כמאמרם ז״ל כפסוק — הסכת ושמע ישראל היום הזה נהיית למס, עשו כתות ועסקו כתורה שאין > התולה נקנית אלא בחכורה — ויניאו איש איש באמתחתו את אשל לקע לכר יום כיומו, למען כלכל את לכליהם במשפט• וכעת גמרו כמועצותם להוציאם לאור על ידי הדפוס ולהוסיף עליהם שידים ומנתכיס אשר ככית נגזם ננל ואשר יכואון עול שמה נעזיה (אס מהם אם מזולתם) ולזאת י הפילו