Bikkūrē hā-'ittīm · 1820-01-01 · 1820 - תקפ״א · p. Seite 54

m» ( 64 ) הפילו תחנתם לפני כבוד מעלת הרככי המלין החנם מוהרד נפתלי היר<ן וייזל ימי' בברלין, לבקש מאתו לוית חן לראשם פניות החמדה שיריס ומליצות ומנתניס אשל בכית נכותו־ ואלה לבלי האגלת השלוחה לו מאתם קעניגסבעוג כפרייפען נ״א טנת תקמ״ג אל כבוד הרב החכם וכי שלום עד בלי יךה ♦ נפש עיפה למיס קלים ני תנסוך, ממקורם ישאנון, ודולשי לשון עכל אליך ידלושין/ מאז הוסר גאון ישלאל, הולל לאקענולת לאשי/ עם ה׳ כשבי הגלה,־ ואין חזון נפדן, חדלו הפורטים על פי ככל, ואיש לוכד צחות אין עד שקמת נפתלי ומעפר הקמות לשון עכר מליצת נביאינו בפלס שנלך שקלת,, ותהי נמוהס למלין כקדכ עמן, מי נמוך הגביר חיל להקים שם כישראל? הן כרוח בינתך בבלה הלכת ׳ ותקח משם את המול תלויה על ערני נהרותיו/ והיו ננגן המנגן שיריך■ מאז החכדותיך ניהולה נפוצו, לב משכילים כאש זמירותיו הצת, שמוע דבריך נלמו ינסופון, לנד נמוך יחפצון, ני נלכד המוזה לכרת, ועם משוללי אמת חלקך! היום ישתחוו לפניך החנם! אחזת מרעים משכילים לורשי האמת" ינקשון מעמך תירה, וננועס מליצתך תתמכס, לך ישאו עין וללכליך יצפו, ואתה שא נא ואנני אלברה! זה ימים לא נניל ואגודת כחולים משכילים מהם תורניים ומהם יולעי לשונות זדים יון ורומי ויתר העמיס ומניני ענין נמנמות השמושיות והדמות, הסכימו יחל לחקור ולדרוש אמרי מהלני לשון הקולש לספרי תורה נביאים ונתונים ולשקול במאזני צלקעילושיס הקדמונים לנחור היותר קרוב לפשט, וכמקום אשר לא יספיקו הראשונים ירכו חקירה לפרשו נפי ענינו ועני? הלשון ונלנות הימים יושלחו ההעתקות והפירושים הנכחדים שנהם למעלתך הרמה ולננוד החנם מוהדר משה נ״י לשפוט עליהם ואין ספק שיהי' נזה תועלת גלול ונהיות נל מגמתם וחפצם להרחיב לעת לשוננו הקלושה תוך עס ס׳ ולהודות אס יפי; לנל העמים ואם היא בשלכת