Illustrirter jüdischer Familienkalender · 1881-01-01 · 5642 = 1882, 4. Jahrgang · p. Seite 17

17 בפיכסס ובחמשה עשר ומפטיר הנה יום בא. יקוס פורקן, מוסף (ועולין לדוכן) אחר מוסף פוססין הארון להושענא. למכסה קורין בחאה הברכה. ליל ב׳ מערבית מליל א/ והודיענו, ו מקדש ין יקנה״ז. שחרית יוצר וסדר ארחץ ומברפין ענט״ל ושהחיינו, הלל, וקורין כאתמול. אך בס״ת א׳ קורין רק ה״ג, ומפטיר ויקהלו. אחר מוסף מוציאין ס״ת להושענא ואין סוברין הארון עד אחר הושענות. מוצאי יו״ט מבדילין בלא נו״ב. בחוה״מא׳ מזמור לתודה ומוציאין ס״ת וקורץ 7״ג. יום א׳ דחוה״מ קורץ לכהן' בפ׳ פינחס וביום השני ללוי וביום השלישי, לשלישי וביוה הרביעי, ולרביעי חחרין וקורץ וביום השני וביום השלישי, ועד״ז קזרין ב'׳ב בג׳ ובד' דחוה״מ. מוסף די״ט. הושענא רבה או׳ מזמור לסודה (ולפי מנהג המקום גס למנצח השמים, נשמת) וקורץ לכהן וללוי ולשלישי כדאתמול ולרביעי חחרץ וקורץ וביום הששי וביום השביעי, מוסף, ומוציאץ ז׳ ס״ח להושענות. אחר מנחה מקבלין שבת ומדלגין התנערי. ערבית הוא שמיני עצרת, א״א מערבית ואומר ושמרו, וידבר משה, תפלה של יו״ט ומזכיר של שבת ואו׳ ויכלו מ״א וא״א במ״מ ומק״ז. שחרית אחר הלל או׳ קהלת, וקורין בס״ת א׳ ז״ג עשר תעשר ובב׳ למפטיר בפינחס ביום השמיני, ומפטיר ויהי ככלות, יקום פורקן (ומ״נ ואו׳ א״ה) (מתכת יד) למוסף משיב הרוח (ועולין לדוכן). מנחה קורץ בוזאת הברכה. ערבית הוא שמחת תורה, מערבית מליל שמע״צ ותודיענו ומקדשין יקנה״ז. (ואו׳ אתה הראית, ומוציאין כל ס״ת שבהיכל ואו׳ אנא ה׳ ומחפשי׳ מה שיקראו למחר) שחרית יוצר, אתה הראית, ועושין הקפות, וקורץ בס״ת א׳ וזאת הברכה (ומרבין בקרואים לכבוד התורה) ובב׳ בראשית עד לעשות וב״ג למפטיר בפינחס ביום השמיני, ומפטיר ויהי אחרי מות משה. מוצאי יו״ט מבדיצץ בלא נו״ב. שבת בראשית יוצר ומפטיר מחר חדש ומבה״ח, למנחה מתסילין לומר ברכי נפשי (ואומרץ אותו עד שבת הגדול). חשון, ר״ח, יעלה ויבוא בעבודה ואו׳ הלל בדילוג וקורץ ד״ג ב3׳ התמיד ובר״ח. פ" נח מפטיר רני עקרה ועניה □וערה (מנהג פולין מברכין בה״ב). פ׳ לך לך מפטיר למה תאמר, פ' וירא מברכי ן בה״ב (מנהג אשכנז) ומפטיר ואשר, אחת. יוס ב' כ״ב בו תענית שני קמא סליחות כנהוג ואס יש עפרה מסענין אומר עננו בין גול״ר וקורץ למנחה ויחל ומפטיר דרשו וב״כ ןש״ש. יוס ה׳ כ״ה בו תענית חמישי מ״ל. פ׳ חיי שרה מפטיר והמלך דוד. ןמבה״ח. יוס ב׳ כ״ט בו תענית שני בתרח כנ״ל. כסלו, פ' תלדות מפטיר משא דבר ה׳. פ׳ ויצא מפטיר ויברח יעקב. במוצש״ק ויצא בספלה ערבית מסחילין לומר ותן טל וממר. פ׳ וישלח מפטיר חזון עובדיה. יוס ו׳ כ״ד בו אסר מנחה מדליקי ן נר חנוכה. פ' וישב שבת א' דחנוכה או׳ על הנסים בספלה. שחרית יוצר משבת א׳ דחכוכה, הלל שלם (וכן כל ח׳ ימי חנוכה) וקורץ בס״ת א' פ׳ וישב ובל למפטיר בפ׳ נשא ויהי ביום עד סוף נשיא א', ומפטיר רני ושמחי ומברכין החדש. במוצ״ש מדליקין נר חנוכה קודס ויתן לך. (בחנוכה א״א תחנה ולא אא״א ולא יה" ר Meyer, Jllustrirter Jüdischer Familieu-Kaleuder für 5642.