Jeschurun · 1873-01-01 · I. Heft. (1873) · p. Seite 23

— 53 — s: Fern' sei es, dass Gott einem Lügner und Impostor soviel Unterstützung gewährt hätte. Gewiss! tuhammed ist ein wahrer Prophet, wer ihm nachilgt wird glücklich“. ״Warum trittst nun nicht auch Du in seine Religion ein“? ״Weil — erwiedert der ude — Muhammed. nur zu den Ummijln gesandt torde, die noch kein Offenbarungsbuch bosassen, wir fcer im Besitze eines solchen sind, dem wir folgen“. Pfirwahr — erwiedert ihm unser Verfasser — du nt glänzend gesiegt; als wüsste nicht Vornehm und «nein, dass Muhammed seine Mission auf die ganze feit ansdehnte, und Jeden der ihm nicht folgt, als ^gläubigen betrachtete, der in die Hülle kommt, was n auch leitete als er Juden und Christen bekämpfte, far nun seine Sendung eine wahre, so muss man Alles fu er sagte, als wahr bekennen (also auch dasjenige, *1 er über den Umfang seiner Mission lehrte)*. Hie- ■f zog sich der Jude zurück und konnte keine Enttgnung laut werden lassen*). אלטלם ואלספח אלדי לא יליק אלי אחאי nur« סהדא מן אללקלא פ«לא לן רב אללאלמין פכין! יסזהד לה באקרארה (»hne Zweifel hat ללי דלותה וי-ידה בכלאמדז והדא לנחבם ■*r den RechUgrunds&ts מוחיקה כחודאה דכליא im Sinn^)1 > שהארה זוד וכיב, פלמא סנלל דלך קאל נדלאד אללה יפלל אללה הכדא בכאדב נסתר בל הו בבי צאדק נלן אתבסז אפלח וסלד קלת לה פמא לך לא תרכל סי דינה קאל «ר אנניא בלח אלי אלא^יין אלדין לא כתאב להם וא5מא ני? פלנדנא כתאב נחבלה קלח לה גלבת כל אלגלב םא:ה?י ללם אלבאץ ואללאם אנה אכבר אנה הסול אלי נבלי׳ג אלבין ואן ■מן לס יתבלה כאפר מן אהל אלגחים וקאתל אלידיי רסאלחה לזס ועגר׳מי nrtat ואלסנארי והם אהל כתאב פאדא פאמסך ולם יגרי גואכא. rtb סי כל נלא אצכר