Jeschurun · 1865-01-01 · מחברות שתים. א - ב. (1865) · p. [Seite]

מקרא ואולמנמג*!לאשד •ישנרביסדזעס ',;הראשי ®לחז^ נש׳ודה הראשונה ךואולו ו*רה© ראשכ מדרשי וראשי פרקי המיזהדיס נאטביב מ סרירא׳שהגאתי למעלה חה שלא בדגלי החכם ל^ש ׳גרמן נ/נקורזזדהיורים־:ח׳ס 5ד 48־♦ ־—׳'■ r״;־־■ד)־:בחסו3ה:הללןלרב פמרססיירנ׳ו ראינו למפלה ׳«זנאיס מ. ,-,זזכמים;ותכאיסבדת*א שניגבה" וה«ז למען דעי( מה־עיבס׳של- אלי?־׳ W&W‘בימי הגאוניס ארחיב פה המור ממג»׳ »׳אמנם גהר בימי האמוראים היו "מצאיסקבזעיס לחזרה המשניזח והס יושבי£'גקלקע ‘לפניהחכמיס־וכל מצאפתם אז מלאכת חברון"־(מונ׳ה־ד צד 197> כמו שנמצא לחב בתלמוד חנו תנא קמיה־דא׳ה׳, פוקתני לברא וכדומה♦ ועי׳ גס מ׳ש הרב דז׳פ נ״י• בדרכי המשנה צד 313 : "ומצינו שהתה היו עוסקים ביחוד בלמוד הברייתזח והס נקראים תנאי או שונה הלכות"'והנה בס אחרי שנחתם ונכתב החלמוד גכל זאת היה חב למודם בעל'פה; עי׳ מה שכתב הרג המאירי בפתיחתו לאמת דףיז״ז ד "והיו יודעים כל התלמוד נעל פה וכו' כל הפירוש הים שגור בפיהם וכו׳ וגרס להם זה pלא היו כותבים רק- מעע הן בדרך פירוש הן בדרך פסק״ — ועיין גס מה שכתב רב ־האי בחשובה סי׳ פ*ז הנמצאת בתשובות גאונים קדמונים(בדלק מריח): "הט א מ י ר א הא מלחא בשמי' ״ — וקיבתשובלזו: המובאת־ ניוחסץ ה6לס צד 206 כתב: ,,ומה שלא שידע נז״מפיז לא־ נאמץ'*{;ומזה יאנו־"רואים בי ת• האי ידע מה־׳ששממ-־ד״מפי'יי מיראי׳ גאק אסא‘ ’חי ׳ יוחד'משני"מאוח שנם־׳לשפיו! יאם-'יכיבלא׳-האמין:גמרי© ׳ $כי&ביס: 'ע5 שסו גהכרילאשא &רלמדו׳ 7$!fo־5 <&Wממור גסד^צ}קיס:׳ והםל«זת!':הימח1*חסי^רנ^;*נו^:־^ריצ>ס לשממס;זלמנאיס׳^׳זמדי^ס^שלי ^ו׳ה^וצי&״-^אה־׳ J-®rop דממסלס^ öWfז׳0-לי׳>1ו5^׳ iff ה״?נמולי גסס** שמעזס ק״י<א:ב<גל׳5^^וא?~לי