Jeschurun · 1865-01-01 · מחברות שתים. א - ב. (1865) · p. [Seite]

I (קג) ליט,ע״ב), יען ממן הדלות והמלחמה לא יעבדנו כמשפט, זאלו היה העוני טוב לאדם לזכות ע׳י יותר לא היה מיעדו לעונש העון כי״א״כ מצינז חוטא נשכר"(יבמות צ*ב,ע*ב; כתובות י׳א ע״א; שם ל*ו, ל״ט ע״ב; ובכמה מקומות בש״ס) מן הנביאים, ראינו מה שהבטיח ה' לשלמה המלך ע*ה עושר וכבוד על טוב שאלתו ולטובתו היתה הבטחתו זאת; וגס את חזקיה, יהושפט חולתס ברך ה׳ בעושר והצלחה ובראשם אבותינו הקדושים רענו מענינס אשר נתברכו בכל מכל כל גס מן הכתובים, אמר אליהזא (איוב ל׳ו, כ״א) להסבלן איוב "כי על זה בחרת מעוני", ר״ל שאס ישימו כל היסורין בכף מאזנים ובכף שניה העוני מכריע הוא את כלס; וכן אמר הפייטן: "רבים תלאים יש בעולם, וחסרון כיס קשה מכלם"• גס מן השכל יתאמת זה, יען בהיות האדם תכלית הבריאה שר ומושל על נל הברואים אשר למענו ולשמשו נבראו והוא לשמש את קונו ית', הנה לסבת חטאו בהיותו נענש בעוני הוא מעונה מאד, הנ׳ח בלי עמל מוצאים את מזונם והוא בעמלו לא ישבע לחם, באופן שנהפך עליו הגלגל להיות פחות מן הב׳יח מן החוש, הלא ראינו איך לסבת העוני האדם נכנס בכמה סכנות עובר ארחות ימים ובמערכת המלחמה, ואם־ ישאלו לכל בני אדס ויושבי חלד באיזה יבחרו לעבוד את יוצרם ית׳ כלס כאחד קול המון כקול שמיס יאמרו: הבה לנו עושר, כי בו נזכה לאושר , ואל נמות בעוני, בלי עתנו, כי בו ידוכא השמן לשוב רזה, וה' יסר מעלינו רק את המות הזה• — כד - שמטר. לה׳. שאלה• הוקשה לראשונים."מה ענין שמטה אצל הר סיני" ונו'; ותרצו בזה מה שהניא רש"י ז״ל וק בתורת כהניס V