Jeschurun · 1865-01-01 · מחברות שתים. א - ב. (1865) · p. [Seite]

ישעיה ל*ז, ג׳) "כמו הרה תקריב ללדת תחיל תזעק נחנליה ק היינו מפניך ה " (ישעיה כ*ו, י״ז)♦ עוד יש להעיר למה זה צוה למרע׳ה לעשות נס המטה לתחלת כל הנסים, והלא הרואה ילעג ואץ מכלים כשיעשו ק חרטומי פרעה; והראוי היה שיעשה אות ופלא נפלא שיכנע מאוד ולא יאמר תבן אתם מכניסים לעפרייס (מנחות פ׳ה ־ע׳א, שמות רנה פ' ט׳) ♦ אכן לפי דרכנו נאמר שהטעם להיות מלכות מצרים פרעה נחש בריח נחש עקלתון סימן ניסוריו וטביעתו למלכות הרביעית הזו של אדום שנאמר עליה. "הלא את היא המחרבת רהב מחוללת תנץ" (ישעיה ניא, ט') ט כן בני אדום מ׳ה(?) מתחכמים נגדנו כמצרים; והנה זה התנין אשר ניס יהרג וישוב מטה כען יבש.ישבר יישרף, ומה שלא אמרו ישראל "ה׳ מלך לעולם ועד" כי לא הגיע עת הישועה, אכן ראו הסימן והרמז אליה נמה שבא סוס פרעה ברכבו ובפרשיו ניס , וע'כ נכתב זה הפסוק בתוך השירה להורות כי זה אות ומופת על ה׳ י מ לך לעולם ועד" והוא ענין נכבד ♦ כא טלך הכבוד יתברך לבדו נקרא כן, כי הוא מושל על הכבוד ואינו צריך לכבוד זולתו משא’כ'בנשר ודם כי ברוב עם הדרת מלךובאפס לאוס מחתת חון; (משלי י׳ד, כ״ח); והראיה לזה "ה׳ למבול ישב" [ולא היה איש בעולם זולתי נח וביתו] ועכ״ז "וישב ה׳ מלך לעולם (תהלים כ״ט), באופן שאין גדולתו נתוספת או נגרעת על ידי בריותיו; ומ*ש ״ועתה יגדל נא כח ה״ (במדבר י״ד, י׳ז) ונאמר ״צור ילדך תשי" וגו׳( דברים ל״ב, ’ י׳ח) הכו;ה לומר שתהיה מעלתו ויכלתו י׳ת הנב׳ת נודעת