Jeschurun · 1865-01-01 · מחברות שתים. א - ב. (1865) · p. [Seite]

ד יח.7 חשוכה לאפיקורסים להורות להם שלמות החורק בארבע סבות, ונכלן תזרת ה׳ תמימה משיבת נפש׳ עדות ה' נאמנה ♦ א. מצד הסבה הראשונה שהיא - החומרית היא מאד שלמה, וזה יראה כי אין בה שום■ ספור כ׳א להיות הכרחי לתורה ללמוד ממנו אחה עיקר או למוד דעת ומוסר או לבאר מצוה ממצות התורה כענץ "ותמנע היתה פלגש" וגו׳(בראשית ליו, י׳ב) להבחין" ולהבדיל בץ עמלק שנצטוינו להחרימו ונץ שאר בני עשו שנאמר בהס "לא תתעב אדומי כי אחיך- הוא" וגו׳ (דברים כיג, חי) וקבכל ספורי התורה כלס כ. מצד סנה; השנית שהיא. הפועלת ג'כ היא תמימה יען ג■ למךתנו תארי^אלהות ועקריו; א) מצאותו(אנכי ה׳ אלסין• \f(;.n ג'); אחדותו•(שמע• ישראל וגו׳), O שאיני נשמי ונראה כליל־(כי- לא יראני האדם וחי), ד׳) שאין אלוה זולתו,(«ידעת .היום \השנזת אל לבבך כי"ה׳ היא י8?היס קשמים.ממעל יעל האp מתחת אץ עוד), הי) י כל תו הבלתי ב* ת וצדקתו (הי.ה', אלהיכס הוא אלהי האלהיס ואדני האדנים האל הגדול הגבוי והנורא אשר לא־ ישא פנה ולא יקח שיחי; עושה משפט יתום ואלמנה ואהב גר לתת לו לחם ושמלה), ו') השגחתו אשר התורה חלאה מזה• ג. מצד..השבה השלישית ג'כ שלמה; צותה לעבדו ולאהבה אותי , להתפלל אליו לבח ולהתרחק מכל מין ע׳ז ולהכריחה ולהחרים כל עובדיה; וענין הקרבנוה זולת טעם הרחקת העיז יש נהם סגולת קשר ודבקות שכינתו ית׳ עם ישראל, תה פירוש "את קרבני לחמי לאשי" וגו' והחוש והנסיון הוכיחי ע/ באוהל מועד ובגורן ארונה ובמקדש ה׳ ולאליהו בהר הכרמל והגדת העתידות עיי אורים וחומים ועשרה .?סיס תמיו־ים