Jeschurun · 1865-01-01 · מחברות שתים. א - ב. (1865) · p. [Seite]

סגעבמ:,ןמגיהם׳:(39) י- גם סרמ״ק אשר - לא;,ם״ל^ ההרמנ׳ם לחלק״בסרצוך אדם נץ מלט לשוקע (והלך בזה;אחד הראנ׳־ל^ גני. חמת ועופות.אמר שאץ בהם חשד וראיתו מהתוספתא (עיץ. בחידושיו.. ״מעשי.. צדיקים") ואפולו -?6״זמ .«הר" ם סרוטעודג מסמס המסדר-עם דעת הרחנ׳םעהעחוק^דברמ כהווייתן',(כצורתן, שגיאה שגס־ הוא: ם'ל במנתו. ד הן לענץ היתר צוריחלקיות וענפנת והן לענץ-חשדעזז(4Q);. ועיץ.בשו*ת "לחס רב'*!למגל. £לחם:מן{נה".;v;,- 'ד.ד';. . ־ ש-עוכרי^ה^איכ כפתגי«• לול־ ישראל אץ׳לןגיזיתןה-אנלסית, ע^ל, וףז?,נראה שאץ לדון מענין- כזה לנדמים* •אקרים- שאין <׳, ..לסם לי.?ז. ימכאןגש ראיס חזקה שגענינים. כאלה.,אסיר י י הקדמוניים' הקדושים הוא רק לפי סרות ההבלים שהיונימיהם ולשנטל רהב? •יקרע גס החבל שאא״ני לתלותביבצלקהאשש שלהם;י— -39) התאובהגאזאת 'של הררנ׳ז יקרה היא בפרט לקירות נני" ישראל נימי קיס; ובסוף התשובה כתב שאין דרכנו לקרא גאון אלא לאותם שהיו אתר רבנן סבוראי קורס הרי”ף; ומה נעשה לדורות האחרונים ,שכבר נהגו! 40) ה י ו ס י פ ft (בקדמוניות י׳ז ו׳, _נמלתמות חלק א' פלא. סילן ב׳) ׳מספר שרחפו היהודים את• נ!זר לזהב־ אשר החים הורדים כראשי שער המקדש, מעל מצכוי/יו כי אמרו ץחכ5מס (?C צורה צזו אסורה מדאורייתא; אולם אס א״פת הדבר, כי הקים הורדוס את הנשר, וכי בחורי יצראל דחפוהו י בחליו של הורדום י' (אף שלא!מציינו הספור בדברי חז*ל), סבת'הרעש היתה, מפני שהנשר• היה מגן ונם 'לרומיים) וברור הוא שהיהודים תשנו את "הצולה הזאת 5ע*ז (כיי אצל'הרומיים '"היו עושים אותה לאות ולסימן לכתם ולגבורתם) ונשאו אותל בראש כל מחנה ובטחו בו לנצח אויביהם כבהשגחה של מעלה (*). ולפ׳ד כל הספור הוא *1 Cעיין מה שכתבתי בט׳ע הלזה שנת תרי׳חלפ״ק מחלקה האשכנזית, צד ק'ז נענין "ארבע ציוחות' צוחה העז רק (פסחים סוף פרק מקום שנהגו) צא מכאן' ישכר איש כפר נרקאי דבליך ידיו בשראי ועניד ענידה" שהטעם היה מחמת שהניא ענודה זרה לנ׳המק כי כן היה דרך כומרי הרומיים להקריב קרננותיהס. (המאסף) 2!