Jeschurun · 1865-01-01 · מחברות שתים. א - ב. (1865) · p. [Seite]

׳ ׳W טעם לאסור־ פרצוף אדם משום אתי אותי, ולדעת רנינו אליקיס היש חיו לומר בצורות אחרות של נעלי חיים אותי? ולזה אמר בעצמו בדוחק טעם אחר ע׳ש ♦ "אך לדעת הרמנ׳ס הדבר פשוט הוא, כי הוא לא ס״ל כלל נדרשות המכלתא (אשר אינן רק אסמכתא בעלמא) והראיה שבמכילתא נאסרה גס צירה שוקעת (לא יעשה לו אטומה) ולהר&ב׳ס רק צורת אדם בולטת אסורה. ועיין בפירוש ב׳י על -הטור (יו׳ד סיק קמ׳א בדיה ״כתב המרדכי") דלא ס“ ל כרבנו אליקיס "דה׳ל יחיד לגבי רבים״ ל3) ♦ ואף הרדב״ז בש״ות סימן קז שחשש להחמיר בצורת אריה שהיה דגל וסימן משפחת יהודי אחד אשר היה נגיד ומצוה והעמיד הצורה בבהכ״נ, יפסק לאסור מכמה וכמה טעמים דחה עכ'פ הראיה מהמכלתא; ומה שרצה להוכיח שדעת הרי׳ף היא שאפילו צורה אחת מן ד׳ חיות אסורה , הוא דוחק גדול כמו שהרגיש זה בעצמו ועשה לעיקר סברתו ששמע שעשו הנכרים צורות האלה לסימני ע״ז, ולזה הביא ראיה מתשובת הרא״ש סימן ה׳ 38); ובאמת בנק שהיה לפני הרדב׳ז הצדק עמו; אך אין להוציא אסיר לצורה כזאת יענין אחר ובמקום אחר• ועיין היטב בסוף התשובה הארוכה.אשר הניא שס טעמים אחרים ומושכליס וכל התשובה נכתבה בצדקת האיש בקנאתו קנאת ד׳ צבאות ' נגד כעזר 37) וכתב הרב נ*י שם עוד טעמים איורים מתקנליס דנמכלתא מיידי• בעושה אליל ממש ואפילו לעכ׳ום; אי נטי נצורות שמנהג העכ׳ום לעבד! והיינו דסייתי מן ״לא תעשה לך פסל יכו' "עשיה. 38) ועיין נש*ות "וכרין יהודה" (נן הרא׳ש) אשר נדפסו נעיר נרלי[ נשכת תריו לפ׳ק נסימן כ׳א וזיל: "אשר שאלת נענין המחצלת . קטנה (קרויה סנידה ויש נה צורות משקל ואת*כ עשו נמקים המשקל צורת שישנה) לא ראיתי תשינת א״א ז*ל ואיני יודע סאיוה עעס אסרה אם הוא מטעם אסיר ע׳יז שאולי יש נני אדם