Jeschurun · 1865-01-01 · מחברות שתים. א - ב. (1865) · p. [Seite]

\ (•0 \ הרואים• ולכוונה זאת בדברי הרמ׳בם יש ראיה ממה שכתב בפיז־היח (ה׳ עכ״וס) חיל: "המוצא כלים ועליהן צורת חמה ולבנה ודרקון, אס היו כלי כסף וזה3 (36) או בנדי שני או שהיו חקוק־ם על הנזמים ועל הטבעות הרי אלי אסורין ועל שאר הכלים מותרין מפני שחזקתן לנוי וכן שאר הצורות הנמצאות על כל הכלים חזקתן לנוי ומותרין" עיכל. וכאן נראה שיש חלוק בין כלים מכובדים ויקרים ובץ אינם מכובדים; ואלו שחזקתן רק לנוי כי אינם מופלאים ביותר מותרים אבל כלים יקרים וחשובים שיש עכ'פ ספק אס המה לנוי, בע'כ יש נהם חשד ע׳ז ואם תקשה עוד על דעת הרמ״בס, מדוע יהיו כל שאר צורות בעלי חיים מותרות אס הם לנוי(אף שיש לזה הוכחה מן התוספתא כמו שאמרנו למעלה) הלא איתא במכלתא להדיא .(פ׳ יתרי על הפסוק "לא תעשה לך פסל") דאף שאר צורות תיות אסורות? ומטעם זה אוסר אותן נמי רננו אליקיס (הובא במרדכי ונשיות מהרים מרוטנבורג סימן תר״י) ואמר, הא דאמרינן כל הפרצופין מותרין חון מפרצוף אדם לאו דוקא הוא ואין למדין מן הכללות אפילו במקום שנא׳מר בו חון אבל הלא כתבו תום׳ ביומא דף ניד עיב בפירוש הא אמרי אביי לא אסרה חורה אלא דמות ארבעה פנים בהדי הדדי; זק איתא עוד בשו׳ת הרש׳בא סימן קס׳ז שהביא ראיה שאין עליה תשובה מן הירושלמי דכל הפרסופות היו בירושלים חוץ מפרצוף אדם (ועיין עוד בשזית הרש״בא סימן תי׳ג)• אבל יותר יש לי לתמוה על רבנו אליקיס, מי נוכל לומר גביכל הפ<ןלופיןלאו חקא אדם! אלא אפילו שאר צורות ואין למדין )!ין הכללות אפילו במקום שנאמר בז חון, הא לפי דעת הגמרא שם יש 36) נגסרא (ע״ז דף מ*ג ע'נ) לא נמצא רק ׳׳על השירין" והוסיף הימנים בדקדוק "כלי כסף חהנ" לפי סברתו והצדק אתי.