Jeschurun · 1865-01-01 · מחברות שתים. א - ב. (1865) · p. [Seite]

"ני בצלם אלהיס ברא", והר׳ן האריך מאד ומפרש "אותי" כלומר "דמות שאני מתראה בו לנביאים"; ודעת הריטנ׳א היא כדעת רש״י, והוסיף לתת טעם מושכל וז׳ל: "לא תעשזן אתי, לא תעשזן אותי, פירוש כדרך שאמר הכתוב על האדם נצלם אלהיס ברא אותו זאע*פ שהוא משל חש הכתוב לעשייתו מפני כבוד של מעלה" עכיל♦ וידוע דעת הרמב׳ם בכוונת ראיית והסתכלות הדברים שהם למעלה מן הטבע (בהלכות יסודי התורה ובמורה ח׳א פ׳ג ופ״ד) כי הראיה ההיא רק בלב (וכן הראב׳ן הביא בסימן קכ׳ז בשם רבנו חננאל שראיית הקב׳ה רק בלב) 2#) ועתה, שמבורר היטב שלפי דעת הרמבים האסור רק משוס חשד ע׳ז, ושאין לחלק בין עשיית עצמו לעשיית אחרים, כי בשניהם יש חשד הרואים, ואסור לקיים הצורה שעשו אחרים, נבוא לקושית מהר׳י מטראני, שהקשה לפ׳ז מדוע לא הזכיר הרמב׳ם הפירוש אצל צורת אדם שאסור לקיימה אפילו אחרים עשו לו, שאין במשמע "אסור לעשות צורות לנוי" (זה היא לשון הרמביס) אלא אסור עשייה ולא אסור שהייה וה׳ל לכתוב "אע'פ שלא עשאה נידו" כמ׳ש למעלה בעושה לע״ז, ותיח י״ל שישנו במשמע דבריו במ׳ש "שנאמר לא תעשון אתי וכז* כדי שלא יטעו בהן הטועים", וכיון שכן מה לי עושה מה לי מקיים עכ״ל• והנה ראינו 26) והזוהר לא דרש אתי, אותי על פרצוף אדם, מונר "אלהי כסף ואלהי זרג" עס ,,לא תעשון אתי" (וזאת נגד דעת התלמוד) וזיל ג ,,לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהנ, אמר רני י\סי (נעל דר ן אמת — האר״י — גורם רב יוסף) משום מן>ינ - לי הכסף ולי הזהב, אתי כלומר אותי״ עכ*ל ופירש נעל דרך ' אמת: ואף ע׳ג דלי הכסף לא תעשין ’אתי כלומר אותי; ואסור פרצוף אדם דרש הז)הר מן "לא תעשה לן פסלי וכל תמונה" והוסיף "דהא האי פיצוףא שליט נכלא".