Jeschurun · 1865-01-01 · מחברות שתים. א - ב. (1865) · p. [Seite]

'<»■ ,,ולא היה מחברה אלא בשעת בדיקת עדים וכל יומא לא חזי לה וליכא ת ש ד א,,• ואהיל שנאג״א להתלמד הטעים משוס לא תעשון אתימדזע החריש ולא באר זה ולכן פשיטאי־שגס בלהתלמד הטעם רק משום’ חשד ע׳ז ולכן לא רצה״ירשיי להרבות דברים♦ ובאמת כבר התנאים היו משולשים בדעותיהם בדרשה דלא תעשה אתי(ר׳ ישמעאל ר, נתן ור׳ עקיבא נמכלתא על הפסוק לא תעשון אתי) ואין גם אחד מן התנאים האלה אשיר דרש להדיא על פרצוף אדם ♦ ולפי גרסה הבבלי בע׳ז(מ׳ג ע*ב) שנאמר שם כי ר' יהושע דרש לא תעשון אתי אותי תימה למה לא הזכירו המכלתא? ובודאי גרסא זו ׳אינה נכונה (כמי שאבאר עוד) ואולי לדעת הרמב׳ס גס האמוראיס אביי ורבא היו חולקים בדבר כמו שהעירו כבר התום' בר׳ה (כ״ד ע׳ב בד׳ה חוץ מפרצוף אדם) (14) — ואס גס לא עמד רבא נגד אביי בסוגיא עצמה יש להוכיח מע׳ז דף מ״ג ריש ע״א, דרבא ס ל שמשי מרום ובראשם צורת אדס אסור משוס חשל ע־׳ז ולא משוס עשיית צבאי מרום(15) ודרש רבא האסור 14) וכן הוא דעת מהרים מרוטננורג בתשובותיו סימן סיו. 15) כי תירן כילה במוצא ועיכ נעיז והכרית את עצמו למען יהיו כל - השלש בנית שיות והמציעתא כר' יהודה דמוסיף אף דמות גיביקה וסר אפום מניקה שהמה אופנים דלא שכיחי אף שנשנית בברייתא פרצוף אדם סתם. אן בודאי יבא זה ההכרת נצדק עוד מלי אתר כי לא'"היה יכול רנא לתרץ הברייתא בעושה, כי לפיז ציל דטעס של אסור העשייה היא משים"לא תעשק אותי(כדמותי) וכמו שהיא בגמרא להדיא (דף מיב עיב) בדקדוק "נעישה וכדרב הינא בריה דרב יהושע" (עיין נרשיי שם) והוא כדעת אניי,ירנא לא סיל טעם זה. ואס נאמר דהנר׳ייתא איירי בעושה ומשים חשד עיז למה צרןן להשמיענו פרצוף אדם דאסור הלא קיו הוא מלא חעשון אמי *דמותי. וכבר נשנית בפירוש בטבעת שחותמה