Jeschurun · 1865-01-01 · מחברות שתים. א - ב. (1865) · p. [Seite]

(גט) ולזה מון הרא״ש גמה שאחר "האי חותם מיירי נתמה ולמה, מכניס ומזלות'ופרצוף ארס שאסור לעשותן וגס לשהותן אס עשה אותם נכרי משום חשדא" ובפרצוף ארם האישור רק יבולע כי הא כתב הרא׳ש בעצמו אח'כ דבחמה ולמה אין חלוק בין בולעות לשוקעות; וכן מצינו להדיא בתום׳ (ע׳ז מ׳ג ע״א בדה "לא ^תעשון אתי") שכתבו "ומסתמא (דהיינו הברייתא לקמן של עבעת) היינו בפרצוף אדם דאין רגילין לחתום .בצורות כוכבים ומזלות"• ואפילו נאמר כדעת בעל "פני יהושע" בר״ה דהתוס' ס׳ל שהברייתא קיימא באיסור דלא תעשון אתי (מה שאינו לפ״ד כאשר אברר לקמן) עכ*פ הברייתא איירי בפרצוף אדם והנה לפי הצעתנו גרסת הירושלמי באה לנכון, והיא ראיה לביאורנו ג’כ• כי בודאי כוונת הירושלמי בענין "טבעת של עיז" רק על פרצוף אדם כי בסיפא כתב "כל פרסופות היו בירושלים חוץ משל אדם"(כי בלי זה מה שייכות יש למאמר זה עם דברי ר׳ יודה הקודמים לפנייך ובא זה ולימד על הקודם שהמנה רק על פרצוף אדם; ואולי באמת חסר בהירושלחי קודם דברי ר' יודה הגבא של "טבעת שיש עליה פרצוף"• ומעתה נפלה קזשית בעל "מראה הפנים" בפירושו להירזשלמי ואין צורך לתירוצו, ובאמת לא ראה התוספתא בעיני כי שם איתא "טבעת שיש עליה ע״ז" ועכ״ז הברייתא ׳ שהניאה הגמרא שהיא דברי ר׳ יהודה מיירי בחשד ע׳ז ומעתה, שהטעם הוא :רק משוס חשד ואין הפרש נץ אם עשה הצורה בעצמו או שנעשתה על ידי אחרים (כי בשניהם יש חשד) יובן שדמות צורות לבנה היה לו לר׳ג ואפילו אם היה עושה אותה בעצמו משוס דלגביה לא היה חשד כלל כמו שאמרה הגמרא הטעמים, או מפני שר״ג נחשב י'־'“ _ כרבים או עשה רק פרקים או מפני שהיתה רק להתלמד, יכלם כאחד עולים יפה עם התירוץ של חשד ע״ז וזאת היא חשקנת הגמרא ולא כמו שכתב נעל "כסף משנה" דמסקנת 9