Jeschurun · 1865-01-01 · מחברות שתים. א - ב. (1865) · p. [Seite]

בה" היא לפ’ז יחירה ואץ לה מקום, כלל♦ וכמה שהקדמה התוספתא "ושאץ עליה ע׳ז מותרת בהנאה וכו׳" רצונה רק להשמיענו שככל הצורות שאינן ע׳ז אין בהם חשד ע/ כי הדין בעצמו נמשך ממה שקדם לו ביש עליה ע׳ז ובודאי צוונח התוספתא במלת פרצוף רק פרצוף אדס, כי כל הצורות והפרצופות מותרות הן אס אין בהס חשד ע״ז ואשמעינן שאף בפרצוף אדס ליכא חשד עיז, ור׳ יהודה לא פליגעלזה רק מפרש הבבא ואמר אם הפרצוף שוקע הוא בטבעת אסור לחתום בה כי נעשה בולט ואית בזה חשד ע׳ז ומותר ליתנה בידו ולהיפך בהיפך; ובודאי הת״ק לא פליג על ר׳ יהודה כי לפ׳ז הת׳ק דלא כמאן, כי ע׳י חתימת הפרצוף השוקע־עושה הוא בעצמו ובידו פרצוף בולט וזה אסור בין משוס לא תעשץ אתי אותי ובין משוס חשד ע׳ז י,) ואח׳כ הביאה התוספתא ראיה דכל שאר צורות ופרצופות אפילו בולטות לית בהן חשד ע׳ן מדברי ר׳ח בן גמליאל "של בית אבא היו חותמין בפרצופות" ואח׳כ הביאה ראיה דטבעת עס פרצוף אדם אסור להניחה אס הפרצוף בולט ולחתום בה אס הוא שוקע מדברי ר׳א בר צדוק "כל פרצופות היו בירושלים חון משל אדס "וזה משוס חשד ע׳ז והדבר ברור ") ואל תשינני מסה שאמר הגאון מהר*י הלוי נספרו,,הליכת עילם" שער נ' סוף פ*נ : כל סקוס שיש מתלוקת נין התכסיס אומר הגמרא נלזכס האתרון,,ופלוני אומר "כלומר שמקדים שסו לאמירתו ולא יאמר,,אמר פלוני" וכלל >ה יהיה שמור נידך שנכ*ס שתמצא נגסרא ,,פלוני אומר" נידוע שהוא תולק על שלפניו ,,ואמר פלוני"נידוע שאיני תולקן)א נא לסייע או להיסיף עכ׳ל; כי כנר כתג הנאק סהריי קארו נספרו,,כללי הנסר' ״ דאשכתן,,נן עואי אומר״ והיא מפר' דנרי ר׳ ייסי. וגם מצאתי שאדוני זקניהנאון נעל תוי׳ט כתג לפעמים נענין,,פלוני אוסר" לפרוש סלתא דת*ק אתא כמו נפ׳ת לטהרות מ׳א נד*ה "ר' ■וסי אומר". ונרא' שאין כוונת נעצ "הליכת עילם" רק אס נקני נעלי הסשנ' אוהנרייתא נשסיתם ואת*כ נמצא "פלוני אומר" או,,יאמר פלוני" אנל אס נמצאו לנרי התנא נסתם ואין מקום למתלוקת נרור הוא כי,,פלוני אומר" נס מפרש, מסייע או מוסיף הוא.