Jeschurun · 1865-01-01 · מחברות שתים. א - ב. (1865) · p. [Seite]

י0* * )! אן» דמות וסרפם 'טנעת שיש עליה ע׳ז ממן שהיא מלטי! אסורה -נהנאה אס אינה מלטת מותרת 10) נין כך ונין כך *) (נין מלגזות נין שוקעות") אסור לחתום נה, ושאץ עלייה ע׳ז מותרת בהנאה ומותר לתתוס גה♦ טבעת שיש עליה חותס מותר לחתום בה, ר׳ יהודה אומר אס היה חותמה שקוע אסור לחתוס בה מפני שנעשה בולט ומותר ליתנה בידו, ושחותמה בולט מותר לחתום בה ואסור ליתנה בידו, טבעת שיש עליה פרצוף מותר לחתום בה ר' חניגא בן גמליאל אומר של בית אבא היו חזתמץ נפרציפזת ר׳א בר צדוק אזמר כל הפרצזפות היו בירושלים תק מפרצוף אדס״עכיל התוספתא♦ והנה ביאור התוספתא קשה להבין ויש בה ערבוב דברים כי מלבד שהלשונות מזלות (כמו "שאץ עליה ע*ז מותרת בהנאה ומותר. לחתום בה" אשר ימר ידענו מן האמור קודם בשיש עליה ע׳ז) גס מקצת הדברים אין להטעימם (כמו טבעת שיש עליה חותם, שאין לחותם זה ביאור כלל ועוד כיוצא בו). והנה היחשלמי(ע׳ז פ״ב ה׳ב) מביא התוספתא בקצרה ׳ובשנוי ג״5 ח׳ל: "טבעת שיש עליה ע׳ז אסור לחתום בה, ר'יהודה אומר אם היה חותמה שקוע אסור לחתום בה, בולט מותר לאתוס בה; רני חנינא בן גמליאל אומר של בית אבא היו תוממץ בפרסופות, ר׳ לצמר בן ר׳ שמעון אזמר כל הפרסזפות היו בירושלים חון משל אדם" עכ״ל♦ ודברי הירושלמי סותרים לדברי התוספתא שלפנינו, כי לפי התוספתא בטבעת שיש עליה ע׳ז אץ חלוק נץ בולט לאינו בולט ובירושלמי מחלק ר׳ ®י) זמיאה הנועם שאס היא גליות ונראה סתפה היא למודה ואם אינה בולעת לאו לעבודה קא עמדי ועכ׳פ אסור לתתוס נה. כי'אם'מתם צטנעת השקועה נעשתה הטרה נוליות ויש גוה #שד ע׳ז, •) המלות אשר ׳סגרתי אינן גדכים שלפני וניאסת אין נהן צירן כלל ולק הוספתצניאור הנה. (המאסף)