Jeschurun · 1865-01-01 · מחברות שתים. א - ב. (1865) · p. [Seite]

(נ) סוחיים זה את זה, אחה מהם הניחו קזשיתם נצ״ע. «) זע*, השלש דעות של עמודי עולם(רי׳ף רמב׳ס ורא׳ש) גס הענפים המסתעפים שונים המה ומה שלזה מותר לזה אסור ולהיפך והטור והש׳ע שאנו הולכים אחריהם נעו קצת לדעת הרמביס וקצת לדעת הרא׳ש♦ ולמען נביא לאור משפט אמת נציע מתחלה’דעת הראשונים יפ׳רושס בסוגיות התלמוד הנה הרי״ף מחזיק בתלת מילי דאביי דהיינו בשלש בבות של הברייתות בר׳ה ובע״ז*׳ והעתיקן כהויתן יכצורתן ורק הברייתא הנראית סותרת למתניתן "דמות צורת" וכו' שנאמרה בגמרא באחרונה הביא הוא בראשונה מפני שזו שייך לקושטא דמלתא; ונראה דסבר הרי׳יף שמסקנת הגמרא היא דגמריק מלא תעשון אתי אסור עשיית הצורות והפרצופיס ובאפי נפשיה קאי ואין הטעם משום חשד ע״ז ♦ ועל אשר לא הזכיר בהעתקתו דין־ אחריס עשו לו כתב הר״ן(ע״ז פ״ג): "ומדבר הרב אלפסי לא נתברר מזה כלל וכן הרמב׳ס לא הזכיר היתר בצורת חמה ולבנה נשאחריס עשו לו♦ ונראה לי שהם I סיבריס דכיון דקושטא דמלתא היא דלהבין ולהורות שרי מעתה לית לן למימר בדר׳ג דאחריס עשו לו וחדחיין הני אוקמתא דאתריס עשו לו, ודפרקים; ולפיכך לא הזכירן הרייף זיל" עכ׳ל• ובודאי כוונת הר״ן היא דמדברי הרי״ף אין להכריע אם דעתו דנאחרים עשו לו האסור משוס העשייה או רק משום חשד ע״ז♦ והר״ן מבאר הסוגיא בשם מהר״ס מרוטנבורג(הוא בעל תוס׳ יומא נ״ד ע״ב) שבשמשי מריס ובפרצוף אדס האסיר בץ בעשיית עצמו בין בעשיית אחרים משוס לא תעשון אתי I ונשמשי תחתון עשיית עצמו אסור משוס לא תעשון, ולהשהותי. I אס אחרים עשו משוס חשד ע״ז• I הראיש אאז הדין בשני חבלים בלתי קשורים ♦ עשיית עצמה I * 1 I 5) כסו נעל בסף סשנה, סהר,4ס לונלין, פני יהושע ועוד רניס. I