Jeschurun · 1865-01-01 · מחברות שתים. א - ב. (1865) · p. [Seite]

עושך(ישעיה נ׳א י׳ג) ואומר כי שתים רעות עשה עמי אוחי עזבו (ירמיה ב׳ י״ג) אמר לי!צז הקניה במדה שמדדתס לי מדדתי לכס, עזבתי את טתי נטשתי את נחלתי שנאמר ויטש משק שילה ואומר ט נטשת עמך בית יעקב♦ ויננל כענק שנאמר "ויביאני אל החצר המימית והנה פתח היכל ה׳ בין האולם ונץ המזבח כעשרים וחמשה איש■ אחוריהס אל היכל ה׳ ופניהם קדמה והמה משתחויס קדמה לשמש" (יחזקאל ח׳ ט׳ז)♦ ר3* דוסחאי בל יהודה אומר אל מקרי מנבל אלא וינבל צור ישועתו כענץ שנאחר "אל תנאץ למען שמך אל תנבל כסא כבודך״ (ירמיה י׳ד כ״א)עכ'ל הספרי♦— י והנה הפורוס ומגו הוא כמו ע 31, ששכחו ועזבו בל ישראל את ה׳ וק "והשביעית תשמטנה ונעשתה"(שמוח כיג י״א) "וי׳טש אתי הצאן" (שמואל א׳ ייז ל) "דטש מד את הכלים" (שם שס לב) ״ט נטשת עמן״1(ישעיה 3׳ ו׳) "ויסש משק שלה" (תהלום ע׳ח ס׳) והפסוק האחרון לעד ט אח*כ נאמת השרה שכינתו גנוב ובגגעק ובמת עולמיס• ולכן נראה לפעלד שדברי רבו דיסתאי הס ביאור וראיה למאמר הקודם והכל ענין אחד וטעם הכתוב "וינבל צור ישועתו" היא ממה ממש להפסזק "אל תנבל כסא כבודך" דהיינו אל תבזה ותגנה מקום כסא כבודך f כלומר בית מקדשך כדעת יב׳ע ועל זס מבוא המדרש ראיה מקרא מחזקאל, שישראל גיט זנחו־ את היכל• ה׳ זק סירש׳י כאן ♦ — ובטרם ננא לבאר כונה המדרש׳ "אל סקרי זינגל אלא■ <ינ3ל>' נקלים את דעת המעתיקים והחפרש״ס מסייך הזה, כי כמעט כלם נבוכו בהעמסת® ובבאזרס, לפי שאיןיזדן כמד הלט ממלה לומר כך ואלקלא מקרא כחוב אי אפשר לאמרי♦ והנה אזנקלוס תריגס ,,ו ארגיז" ויניע הלך אחריו (זארגיזז) ובעלתי' ' תרגם "וכסחא׳ והכל לעי קטנה ♦ ואולם בכל המקומות בחניך שמצי» פעל נבל נבנץ הכבד לא שינהינ׳ע מלשון הכתוב ט