Jeschurun · 1865-01-01 · מחברות שתים. א - ב. (1865) · p. [Seite]

והמדים אשר יעשו והמצות יאשר יחדשו *) ועיין פתיחת תוי׳ט♦ ואל יטעך כפל הלשון "דקדוקי תורה ודקדוקי סופרים"‘ דהא להרמנ׳ס מריס הנדרשים יק הנתב אף דיש להם דין תורה נקראים ד׳ס **) ט הוצרכו לזה להוחת לנו שכמו שהראה הקניה למשה מריס הנדרשים מן הכתב ויש להם דין תורה כך הודיע לו אותם שהן דרבק, ועל כלס לא נאמר רק הראה ולא שמסרס לפי שאינם נקבלה♦ ולשיטת הרמביס דדנריס הנלמדים מכת מדרש נקראים דברי סופרים אמנם יש להם דין תורה יש ראיה נרורה ממה דאמרינן במסכת שבת (דף פיז ע׳א) שלשה מריס עשה משה מדעתו והסכים עמו הקניה הוסיף יום אחד מדעתו , פירש מן האשה ושבר את הלחות זכו׳ מאי דרש היום ומחר היום המחר ומי והקשו בתום׳(דיה ומה) מאי קאמר דהוסיף מדעתו דאוריתא הוא דקיו ניתן לידרש עכיל ותירוצס (דלאו קיו גמור'הוא) דוחק, זמ׳ש עליון חידושי הרמב׳ן למס׳ יבמות דף סיב ע׳ב לפרש הסוגיא אץ לו מובן♦ אמנם! לפיד הרמבים יתבאר שפיר, דמה שאמרו מדעתו לא ר׳ל ששינה משה ממה שצזה אותו הקביה אלא שמשה בחכמתו הבץ מכת הדרש אז הקיו שעיקר הצוי של הקניה לא היה רק כך ואעפיכ אמרו חזיל שעשה משה מדעתו מאתר שאינו מפורש בקרא אמנם הדרש והקיו בודאי גמורים הס והקינה הסטס עמו כלומר שמשה ירד מה לעומק דעתו של הקניה והוא ית׳ הודע לנאמן ביתו כי עיקר כוונת הצווי לא היתה אלא כמו שביאר משה וזה •) אפשר ד*'« רמז ר*« «דה (דף פיה ע׳א) ,,כפו שכל התירס כולה הל*מ" וכו׳ והייט כפו שהודיע הקלה הענפים אשר הוציאו החכמים ק השרשיס וכו', דלשק הל*מ לאו דוקא. עיין שו׳ת ׳ תות יאיר םי«ין קצ׳ב. ונענין "הל*פ" אדגר אי׳ה נמ*א. *•) וכ*כ הר*ן בחידושיו לסנהדרק דף פ׳ז.