Jeschurun · 1865-01-01 · מחברות שתים. א - ב. (1865) · p. [Seite]

האחד כשהיא למעלה בחירת הנשמות הקדושות נהנות מזיו השכינה קודס בואן לעילם הזה וכל אותן המושפלות והשגות •שהיא ׳משכלת ומשגת הנה כולן תשכח בבואה לעיהז וע׳י ידיעה זו תקל עליה להשיגם אתפ- כחי שזוכר דבר אחר שידע מתחלה שבקלות ידענו• הזמן השני ראה את הנשמה בעיהז שוכנת בתי חומר. ובעזרתו ית׳ מתקיימת בין כמה אויניס וסכנות שמהם האדם ניצול מם ויוס וזה׳ש "מיכאל עומד וממשית בה" ר’ל חסדו ומדת טובו ית' שומר נפשות חסידיו ולא יתן למוט רגלם• הזמן השלישי הראהו (השי׳ת) עשיית המצות עיי העובד כאילו הן נעשות מעצמן מחדש עיי כשרון מעשיה וכמו שאמרו חזיל*) אמר הקביה לישראל אם עשיתם את• המצות מעלה אני עליכם כאלו עשיתם את עצמיכם וכוי• הזמן הרביעי הוא ראה אותה עשויה ר׳ל שהנפש המאישרת השלימה הסבה התכליתית שעליה נוצרה ושולחה לעה״ז; ועל הנועם שתשיג אז בקש משה רבינו ע׳ה שיראנו בעודו בחיים חייתו ועליו אמר הראני נא את כבודך כי אליו רמז ישעיה הנביא נאמרו (כיח ח') והלך לפניך צדקך כבוד ה׳ יאספך ועליו אמר דהעה (תלים טיז, ט׳) "בעצתך תנחני ואחר כבוד תקחני", הנפש נקראת נשם כבוד כמו שאמר שמח לבי שהוא הגוף ויגל כבודי שהוא הנפש**) וכן התורה וקראת כבוד כי אץ כבוד אלא תורה שנאמר כבוד חכמים ינחלו'ועיי לימוד התורה ומיום מצותיה כבוד חי העולמים מלך הכבוד ית' חולק מכבודו אליה בתת אותה תחת כסא כבודו בנועם מתמיד אשרי הזוכה אליו, באופן שעל כל הסטת *.) הטאסר הזה לא טצאת• נננלי יגס נירי: לטי יזלשתיי ולא ראיתיו יאולי היא נאתר סן הטדר:ים ואנכי לא אדע טקיטי בעת. (השויל •) **.) ועוד כסה פעטים גתנ״ן ואין צריך לפרטם כי הם, יייעינז , , וספוימטיס לכל הע הקים נכתני הקודש. (המיל.)׳