Jeschurun · 1865-01-01 · מחברות שתים. א - ב. (1865) · p. [Seite]

עוד- כפי דדך מהרי׳א ז׳ל(חן י4יוק אנרמאל) 9*זיונו לחמיה נפרשת מחמה, והכלל העול? עדסדיו ps הוא 9 שלשה'®לים שהיו בהיכל המנייה המזבח ומלחן wMwv מינו שכר וגמול אשר ישפיע הש׳ית על יריאיו ♦ האחי השקר הניפנו, עישר מניד הרמת נשלחן ישנים עשר לחם הפ^ז אשר עליו, ט בכל שנים עשר חדשי השנה לא ימנע «»נ להולכים בחמים ילא יהיה צדיק נעזב חרעז מבקש לחם, אורך ימים בימינה ובשמאלה פושר יכביד יכדאה גשליזן לחם פטם לפני חידד שכבודו ומושח יהיו עליו תפילי משנמהו יס'♦ הפני הוא השכר הנמד, החכמה זהמדע ז5י r* ימן יהייה, צגשמזרת מסתיו סימתז מחוךמת ויחנלז לוז־זעלמזח חמיה ט גר לרגלו דברו מ׳ ואוד לעמתו<גלה עינוו מחו גמלאות «מורתו ועי: היו שבעה קנים נחמיה לרווח ל«גמ ספדי ממרה כיס סאמדו מזיל (שבת קס׳ז לא P פרשס *ויהי מסוע הארון״׳ ״יי(במדבר י׳, ליה ־׳"ישפר גנני «נצמא ושכל השבע חכמות נלולוס מ שמ’כ אמר ־נחל היזמים (שלמה המלך עיה) ״סטיות ננסה בימה חצבה עמודים &We״ (משלי טי א) והיסה (המנורה) כלה מקשה, ט מתודה נקנית בעמל ויגיעה רבה ואינה מתקיימת דק ממית עצמו *ליה הפו שאמרוהזיל (ברכות סיג עב, שמו לב עי־נ; ניידן «3t»f) על סמק "זאת מתורה אדם ט יפות באהל(בחזגרי׳עי׳זא׳4 ולה נקראת מסיה שסחשת 0* של אדם, ואסר שלמם המלך להש "אף ©כמתי ממדה לי" תוך® שלמדתי באף־ ושקחיהיר« חמם ולי» היא עמדה לי לשום 4י שאריס האיץ ילהנמי גאחריתי השלישי הסארח הנפש לאוד סאור הסייס ואת פכי ל, תה נרמז ממנה הקסרת המעלה קעור סנוליג לעצור המגפה כמו שאמדו תזיל(שבת פ״ט לא) וכן nt העונד אס ל עולה היא למעלה להיות קיו גצה גאור הידים, חג לא בקטן החמוזס הפחקרות ולא מן0ץ סעוסר הזמני