Jeschurun · 1865-01-01 · מחברות שתים. א - ב. (1865) · p. [Seite]

(ם) "לא אבוא בירישלים של׳ מעלה עד שאבוא לירושלים. של מטה״~ (תענית יה׳ ע׳א) וע'כ הוצרך להמצא ג'כ זה הפרסיות מהדימוי הזה להיות מנורת זהב טהור מאירה את נרותיה למטה במקדש- ל דוגמה של מעלה אל מול פני המנורה ההיא יאירו שבעה הנרות; זה לעומת זה עשה אלהיס ולא בלבדבעניןזה כי גס סולתו כנודע לחכמים ויודעי חן• _ עוד אמרו במדרש ילקוע(שמעוני הא סימן תש׳ט מלוקט' מן מדרש תנחומא פ' בהעלותך) מלה׳ד. למלך ב״ז שאמר־לעבדר שיכין לו סעודה, מה עשה? הזמין לו כמסת ידו 1 למחרת' בא המלך בכבודו וגדולתו ויקרו, כראות העבד את רוב תפארת המלך נתבייש והלך והטמין כל אשר התקין, אמר המלך חייך שאני מניח את הכל ליהנות מאשר הכיטת אתה, נסעודתך" אסעוד ולאור שלך אשתמש וכו׳ כך הקנה אמר ועשו לו מקדש, כיון שהוקס המשכן ולא יכול משה לבוא אל אהל מועד מיד ויקרא אל משה וכו׳ שימו לחס הפנים לפני תמיד, הדליקי את נחתיכם, כי לרוב חבתכס בכס אעלחה ונתעלמה באהבים עד הבקר ♦ והנה הכלל העילה הוא כי להראות ולפרסם בעולם אהבת ישרגי לפני המקום ציה אותם במצות המנורה ובשאר פרטי המשכן כדברי* כל חכמי ישראל ע׳ה — עוד להם טעם שלישי נענץ זה(ילקוט שמעוני פ'קרח רמז השנ׳ב בשם ספריזוטא)־והוא', ט י לאחר שצוה השיית לבנות לו בית לא יבצר מעשות בו כמשפט ארמון: ופליוין של מלך בז שיהיו נרות דולקות לפניו ושומרים, לא להיותו ׳ צריך לזה כ׳א להראות גדולת האדון; כי אץ דומה פלטין שיש בו שומרים לאשר אין בו, כי זה עטן גדולה, ולטעם זה גאה- מצות המנורה במשק ובמקדש, גם המצוה לשמח ולכל הפחות היו יומם ולילה ד'מ אנשים שומרים כמושכתב הר מ ב; p ז׳ל ביד החזקה שלו*) לא איצטרך לשומרים כלל כי כבוד חי *) הלכות נית הגתייה, פ'ח י\נ, ישס כתוג: ״ו:נ»רה » ס צ י ת ה כל הלילה" וכן דעת הר*ענ(נכירושולסשכת סדות כ’א)ודעת 2