Jeschurun · 1865-01-01 · מחברות שתים. א - ב. (1865) · p. [Seite]

תשובה ק,דנרת היות דבר זה מחזה שיצוה השית למחות את שמו הנכתב בקדושה פעמיס, חה היה אחד ק המרדים הגדולים אשר בהס הרבה אשמה החל־ המכעיס כמשאחז׳ל עליו(סנהדרין ק׳ב ע*נ) שהי׳ קודר את האזכרות♦ אמנם אשר מצאתי ראיתי בישוב והתר הספק הזה הוא כי להבץ ולהורות את בני ישראל בא האלהיס בצוותו הצווי הזה לרמזים וטעמים שונים• — הטעם האחד משאחז׳ל (שנת קט׳ז ע׳א) בא וראה כמה גדול השלום ששמו של הקב״ה היה נמחה על המיס כדי להטיל שלום בין איש לאשתו• ואסהשיי העביר על מדותיו ומחל על כבודו מפני השלום כמו כן אנחנו נהיה מוחלים על כבודנו מתלמידיו של אהרן בקש שלום ורדפהו• — הטעם השני, כדי שעל ידי כל המעשים ההם הכתובים נענין הסוטה תחרד ותודה עונה ותפרד מבעלה כי זהו הנרצה במעשה הזה; תודה ויוציאנה בגט ותפסיד כתובתה, כי אין ספק שבכל אותן ההפחדות והתראות תירא ותפחד ולא תאנה שימחה השם ע׳י• — הטעם השלישי, להודיע ט האשה הזאת חללה ובזתה שמו ית׳ וכבודו וכבוד מקדשו שע'כ היה (הכהן) נותן מיס מעפר קרקע המשכן והכל היה נמחה לסבתה, לא התבוננה כי מעפר היא ואל עפי■ תשוב כמים הנגריס;ארצה, ועי כ עתה תמות בנפש מרה •— הטע׳ הרביעי, הש׳ית יילך הכבוד כי הוא חולק מכטדו ליראיו מלך בשר ודם נותן את טבעתו למשרתו ולאשר חפץ ביקרו, כמו שראינו בפרעה שנתנה• ליוסף ואתשוחס למרדכי וכן הש ית בארבע אותיות שחו ה ו'יה כנד לארבעה קדושיו‘, י ו* ד ליהושע בן נון, היא לאברהם אע״ה, ואיו ליתרו, היא ליוסף "עדות ביהוסף שמו" (תהליספ״א ו') ולנשיאים סילק אות יו׳ד על שנתרשלו בנדבת'המשכן וק שחו יתברך שבין איש ואשתו, יה• שטנה שחיה ביפיהס (סוטהייזע״א; פדר״א פ׳ י ב) בהיותם מביס, ובעונס יסולק שמו מביניהם ואש מאכלס, וע'כ מה לסחזח