Jeschurun · 1865-01-01 · מחברות שתים. א - ב. (1865) · p. [Seite]

לעולם• ובאותיות אדם נרמז כל הרע שגרס,ד׳ מיתות בד, ד׳ מאות שנה גלות מצרים, יל' חלכיות שמשלו בישראל וכן ישראל המה כאדם עברו ברית ועד שהמלך במסבו נרדינתץ דתו כמשאתז’ל(שבת פ״ח) חטאו באותו המרד הגדול שן העגל לשני הר סיני בהיות הכבוד חושף עליהם וקולו ית' באזניהס אתרי דברו עמהם פנים בפנים באופן שהי' הששע הגדול מכל הבחינות בחינת העון מצד עצמו ומצד הזמן ומצד המקום ומצד הפועלים שהם עדת ד' זנמשך והה שירדו פלאים מאיגרא רבא לבירת עחיקתא "אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם" (תהלים פ׳ב ו') חיים ונצחיים כמלאכי מרום עומדים לפניו ית' כל הימים אק לסבת פשעכס כאדם תמותון אחר שחטאתם כמותי• ובזה שהצענו יתורץ קושיתנו בטוב טעם, והוא כי נהיות שטוב הכונה התכליתית בנתינת התורה שהיא להחזיר ענין הבריאה לאיתנה הראשון כאמור זה לח •נשלם כלל לסבת' עון העגל ועוד היום אין פקידה שלא יהיה בה קצת ייאותו העונש הראוי לבא על כל ישראל כמשאחזיל(סנהדרין ק״ב ע׳א) לק לכבוד התירה העלים הכתוב טעם שמחת החג הזה לסבת נתינתה וקיל יד ומחה אל מי המרים (דרוש לפ׳ נשא) שאלה. למדנו אזהרה למוחק אחד מן השמות הקחשיס מפסוק "לא תעשוןק לדי אלהיכם" (דברים י״ב ד׳), וזה מן הדברים שהשכל גוזר על הם ויעשה האדם מעצמו בזולת מציתו'יח', וע״כ גדלה השאלה בזרות הנפלא אשד צוה ד׳ .למחות את שמו במי הסוטה פעמים הכתובים באלות ההם ' זזה פלא, וכי יבצר ממנו ית׳ דרך אחרת לעשות רצונו בענק המטה זולת המעשה הזה?