Jeschurun · 1865-01-01 · מחברות שתים. א - ב. (1865) · p. [Seite]

וחופשיס• ט השם\האחד חג הקציר ירמוז כי ישראל קצירו ית', וכל מה שרגיל לעשות העונד אדמתו המובהק חהיר באמונתו עשה השי׳ית כאומתו מתחלת בחירתו באב הקחש אעה "כאשר אז הוכחני", וק כפי מה שחרע האיס הישראלי בעבודת יוצרו כפי זה יקצור ויאכל—השם השני יו ס ה בכו ריס," כי ע'י התורה נעשו ישראל בכורים לד׳ יכמ״ש "בני בכורי ישראל" בזכות התורה שעליה נגאלו מאותו שעבוד (ממצרים), וכח ש ואתם כהני ד׳ תקראו(ישעי' ש״א, ו') ״אף אני בכור אתנהו עליון למלכי ארן" (תהליס פ״ט, לח) השם השלישי והיותר כללי "בפי כל שר צבאו" ושבחו הוא חג השבעות, ופלש כזנות נכללות בו כפי הוראות המלה» האחת מלשון שביעים ושבתות, וזה יורה על רוב חשקנו בתורה כי נספור מדם ושבועיס בצפיתנו צפינו את יום קבלתה י השנית מלשון שבועה, פי שם באותו מעמד הנורא כפי קבלתנו הנאמנת היו ונמצאו כל צשייות האומה הנבחרת ונשבעו קימו וקבלו עליהם ועל זרעם ללמוד וללמד לשמור ולעשות את בל דברי התורה הזאת באופן שזה חג השבעות מכלל עדת ישראל, זקמרגלא בפי חז״ל והלא מושיע יעמיד מהר סיני ואין שמעה חלה על שבועה (נדרים ח' עב) כי הראשונה במקומה עומדת לנצח• והשלישית מלשון שבע ופרנסה וכלכלה, ני התורה תשביע בצחציזות נפשנו ואם אץ תורה אין קמח ולהורות על זה הונחה צנצנת המן אצל הלוחות וא'כ אין פרסי® גדול יחס כהוראות אלה השלשה שמוח לחג זה על מתן תורתצו עוד טעם י חרש נוכל לומר בענץ זה, והוא כי התורה קדמה לעולם (בראשית רנה פ׳ אי) וקידם הזיזן היתה ונמ״ש "די קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז" (משלי ח' כ'ב) ״ואהיה אצלו אחון וגו׳" (שם שס ל׳) וע״כ אינו מן הראוי שייחד זיק ויום פרטי על נתינתה כי היא כללית בכל זמן וקח» אליו למ״ש, ««'כ לא גתן הכתוב הסנה הזאת ויתזק